דני סנדרסון - מכאן הדרך

מכאן הדרך

דני סנדרסון

אן.אם.סי
3.5/5

"מכאן הדרך" – שיר מספר 10 באלבום החדש, הוא ניסיון להסביר ליורש העצר מהות החיים על פי ניסיון אישי: הדרך שעומדת לפניך מפתיעה לעיתים לטוב, לעיתים לרע. מוסר השכל נדוש, אבל ממשיך להוכיח את עצמו.
באיזו נקודה נמצא דני סנדרסון באלבום החדש שלו? בהיבט על דרכו ומפעלו האומנותי במוסיקה – אין הפתעות גדולות לטוב ולרע. זוהי המוסיקה שלו. חותמו טבוע עליה מכל בחינה מלודית, קצבית והרמונית, נגינת הגיטרות, אבל היא כבר אינה מפתיעה, אינה מחזירה לתחנות מרתקות בקריירה שלו מ"כוורת" דרך "דודה" ו"גזוז" וגם באלבומי הסולו.
האלבום נפתח ב"בוכה וגם צוחק", שיר מ-2012, על מצב בין בלבול לגעגועים. השיר? לא בוכה, לא צוחק. לא חם, לא קר. מוגש סנדרסוני פושר, מנגינה טיפוסית, טקסט פשוט, הרמוניה אופיינית. קורטוב נוסטלגי, גזוז וגם דודה, טון טבעי. זה הוא ולא אחר. סימטרי כל כך, שאין בעיה לפזם מיד. גובה הרף – בלי יומרות לעבור אותו.
"לא כדאי לי"  על קטנוניותו של הבן אדם המתכתש על כל פסיק בחייו – מיוחד בעיבוד העשיר לפסנתר נקישתי, הרמוניות קוליות, צליל פלוגלהורן.
"עמק המסתור" – שיר אסקפיסטי על הדחקות ובריחה מצרות בחיים ממשיך קו אקוסטי קצבי טיפוסי לסנדרסון. אין כאן שום דבר דרמטי אישי אלא אמירה המושרת בפשטות נעימה – "הדחקות עוזרות לי להתגבר".
"האיש עם הכובע" בעיבוד של נגיעות רגאיי, שיר על איש מסתורי שמסתובב ברחוב "כמו רוזן ידוע", הוא  מסוג "שירי המילוי" (filler) באלבום, שאינם משאירים עקבות של מוסיקה על זמנית.
לעומת זאת, "תתני לו להסביר" – פניה לאישה כדי שתבין את הגבר המבולבל שלה, הוא שיר שיכנס לרשימת החובה של סנדרסון, אחת המלודיות היותר מוצלחות באלבום – במנגינה, בהרמוניה, השפעות ביטלס וביץ' בויז.
"מקנא בציפורים" הוא שיר "גזוזי" טיפוסי כמעט בכל מרכיב – על אדם שפורש ידיי לשמיים ומייחל למקומות שהציפורים מגיעות אליהם. גם השיר הזה עשוי להשתלב בהופעה של סנדרסון.
ב"גורל שדוד" שר סנדרסון על האנשים השקופים, המסכנים, שאנחנו בדרך כלל רואים-לא רואים ברחובות. סנדרסון עוצר, מתבונן. מהרהר, אפילו נושך שפתיים ומהגיע למסקנה, שמעבר לפינה יש עוד הרבה סיפורים של לבבות אבודים, שאנחנו כמעט מכירים. מה עושים עם זה? שנמשיך לנשוך שפתיים, שנהיה עצובים? שלא נחלוף על פניהם סתם ככה ברחוב? שנסתפק בהארת המציאות המוכרת?  שיר עצוב, מנגינה נאה, עיבוד מיתרים שנוסך עוד כמה טיפות עצבות לאלבום.
"להציל את העולם" הוא ניסיון להגיד משהו על תהליך שעבר כדי להפוך לאיש הומני, ש"מוכן להציל את העולם/ רק שמישהו ידאג להציל אותי". רצינות, הומור?  לא זה ולא זה. מוסיקה: העיבוד וההפקה הג'אז-סול-רוק מהוקצעים – חזקים, מרשימים יותר מהמנגינה.
אלבום טוב, אבל לא המסטרפיס שאני וגם דני סנדרסון מייחלים לו, מהסוג שרובו – שירים אלמותיים. מכאן – הציפיה שדרכו תפתיע לטוב יותר.

שירים: בוכה וגם צוחק, לא כדאי לי, עמק המסתור, האיש עם הכובע, תתני לו להסביר, קוזה נוסטרה, מקנא בציפורים, גורל שדוד, להציל את העולם, מכאן הדרך, לכל אחד יש כוכב (בונוס)

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות