האם מוצדקת החזרה לתקליטי ויניל

האם מוצדקת החזרה לתקליטי ויניל?

ברמה הטכנולוגית צריכים להודות כי קיימים פערים לטובת הדיגיטלי  גם אם משתמשים בפטיפון הכי טוב.

/5

איך אתם מאזינים למוסיקה? במערכת שמע מקצועית? בתקליטי ויניל, בדיסקים, בטלפון, בסטרימינג? ספוטיפיי? אפל מיוזיק? קובצי MP3? אחרי עשרות שנות האזנה, אני ממשיך להיות נאמן למערכת השמע הותיקה שלי מגבר אונקיו, שישה רמקולים (ג'יי בי אל (JBL), מורל (Morel), קף (KEF).קןמפקט דיסק וגם הפטיפון הישן והטוב.אני חושב על מה שמפסידים הילדים של ימינו ששומעים קבצי mp3 מקומפרסים למוות ללא איכות דרך הספיקרים העלובים של המחשב או הטלפון.
ארבעה עשורים אחרי תור הזהב שלהם, והרבה אחרי שאמצעי מדיה מאוחרים יותר כמו קלטות, דיסקים כבר הפכו לפריט לאספנים – הגיעו מכירות תקליטי הויניל לשיאים חדשים. 2.2 מיליון אלבומי ויניל נמכרו בשבוע שהסתיים ב-22 בדצמבר, הנתון הגבוה ביותר שנרשם מאז שהחלו סקירות של מוסיקה דיגיטלית. כך דווח הבילבורד. ואכן, זו הפעם השנייה מאז 1991 שמכירות הוויניל חוצות את רף ה-2 מיליון – הפעם הראשונה שזה קרהשנה שעברה, שבה נמכרו 2.1 מיליון תקליטים בשבוע שהסתיים ב-23 בדצמבר 2021. בשבוע שלפני חג המולד, מכירות הוויניל גדלו בכמעט 50% מהשבוע הקודם, ככל הנראה כתוצאה מעליה בקניית מתנות לחג המולד. באותו שבוע, התקליט הנמכר ביותר היה 'Midnights' של טיילור סוויפט – 68,000 יחידות.השוק הזה צמח באופן מסעיר: זה לא רק הדפסות חדשות של תקליטים אלא גם מכירות של תקליטים יד שנייה, פטיפונים, מחטים לניגון ועוד אביזרים משלימים. בעולם הטכנו, הויניל מעולם לא ירד מהכותרות. די ג'אים משתמשים בדרך כלל רק בוינילים להופעות. הקאמבק הזה נוצר בעקבות עליית סגנון הטכנו לבימת ההופעות המרכזית.
החזרה לתקליט ויניל  (זה  המכונה אריך-נֶגֶן) לא ביטלה אצלי את הקומפקט דיסק הישן והטוב של פיוניר (Pioneer)   מה ההבדל באיכות השמע של ויניל לעומת קבצים דיגיטליים, כאשר הם מושמעים באמצעות אותם רמקולים ורסיבר? הויניל מוגבל טכנולוגית. הוא לא מגיע לרמות האכסון של המידע הדיגיטלי. לחריטה על חומר של ויניל, שהוא סוג של פלסטיק, יש בעיות מכניות. יש לו בלאי גדול, ומחט של פטיפון לא תבין מידע של הקלטות בעוצמות גבוהות ובתדרים מסוימים.
הויניל מתבסס על הקלטה אנלוגית לעומת הדיגיטלית. שמבוצעת  על פי הדגימה הספרתית של הצליל. זו נעשית באיכות מעולה, והאוזן האנושית  מסוגלת בקושי להבדיל בין ההקלטה האנלוגית (למשל טייפ באיכות מעולה) וההקלטה הספרתית. מצד שני, היא תסבול מתקליט ויניל  שמתנגן עם רעשי רקע בגלל חוסר החלקות או שריטות של הפלסטיק (הקול בעצמו מוקלט כחריצים בתקליט).
ועדיין הלב יוצא אל השחור, והעגול  עם החור באמצע.  השיבה לוויניל התעצמה מאוד בשנים האחרונות לא מתוך שיקולים מקצועיים של שיפור חווית ההאזנה, אלא יותר סוג של טרנד רטרו רוחני-חברתי. יש מי שגילו את התקליט, יש מי  שרואים בתקליטים סוג של רומנטיקה, יש מי שגדלו על תקליטים ושמרים להם אמונים. יש מי שמבחינתם תקליט הוויניל מעורר מנעורים רחוקים, מימי עבר, געגועים לשפיות קיומית מול המתרחש בהווה.
אוהבי תקליטי ויניל  לא יוותרו על החוויה. הם יישבעו שהסאונד של תקליט הויניל הוא הכי מהימן וחם,  הפורמט הכי טהור של האזנה למוזיקה, והכי נאמן למקור.
מבחינתם לתקליט יש יותר מערך רומנטי. הוא מוצר אמנותי לכל דבר – לנראות שלו יש חשיבות עצומה לחוויה – מהעטיפה המפורטת והמרשימה, דף המילים המצורף, גם בצורת ההאזנה  לשני צדדים בפטיפון. בלי אפשרות לזפזפ. אז כן, תקליט הויניל מקבל מחדש מעמד של יצירה שלמה ומושלמת. דווקא המגבלות הן שיוצרות את קסם ההתעסקות בו. יש בויניל הרבה מן הנוסטלגיה, כך שזה יותר ריטואל של אספנות. ברמה הטכנולוגית צריכים להודות כי קיימים פערים לטובת הדיגיטלי  גם אם משתמשים בפטיפון הכי טוב.

*** בין תקליטי הויניל הנמכרים ביותר בישראל
קווין – הלהיטים הגדולים
ארקטיק מאנקיז – Am
פינק פלויד – Dark Side Of The Moon
ביטלס – Abbey Road
איימי ויינהאוס – Back to Black
בילי אייליש – When We All Fall Asleep – Where Do We Go
פרל ג'אם – Ten
ג'ניס ג'ופלין – Greatest Hits
טרוויס סקוט – Astra world
ג'ף באקלי – Grace
לד זפלין – 4
מייקל ג'קסון – Thriller

הקאמבק של תקליט הויניל

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. לטעמי, התקליטים שהודפסו בעבר יותר ״חיים״ ופחות מקומפרסים (לא מרגישים סגורים) הסאונד זורם אל החלל כמו שצריך .
    הדיגיטלי יותר חד וממורכז אך מוגבל באייך שהצלילים יוצאים אל החלל.

    האספנות היא סתם תירוץ לאהבה ישנה שהיא אמיתית ולא דיגיטלית ומוגבלת .. לכן החור בשחור זה החור לכוון אליו את אהבתינו .

  2. התקליט דומה לספר,לעומת ספר דיגיטלי שקוראים במחשב או בנייד.לדעתי יש כאן חזרה לתקופת התיכון,שם אהבנו לשמוע תקליטים שהפכו גם לסמל תרבות.כמו ספרייה בבית שמעידה על תרבות,כך גם ספריית תקליטים.אני לא רואה טעם באגירת תקליטים עוד ועוד,זה תפס הרבה מקום ודורש תחזוקה,הדיגיטלי באמת נשמע הרבה יותר טוב ונקי מרעשים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן