הולנד זוכה?

אירוויזיון 2019 חצי הגמר השני

מאי 17, 2019

 /5

Loving you is a losing game שר דאנקן לורנס, נציג הולנד בטון מלנכולי דרמטי, ונראה כי המספר שלו הוא לגמרי Winning Game. הבחור ליד פסנתר אינו גולש לרגשנות יתר, עושה שימוש נבון בהרמוניה שמימית מרשימה, בקצב אלקטרוני שטוען במתח, עוצמה פנימית אותנטית. האם השיר יביא את האירוויזיון לאמסטרדם בשנה הבאה?
מתחרה פוטנציאלי על המקום הראשון:  ג'ון לונדביק משוודיה בשיר Too Late For Love האם מאוחר מדי לאהבה? לונדביק מבטיח כי ידליק את העולם בניצוץ אלד. באנאלי ככל שהטקסט יהיה – החיבור בין פופ סול וגוספל בן ידליק את הניצוץ הזה. קליט, סוחף קורא להצטרף. "מאוחר מדי לאהבה" מכוון מטרה, קוקטייל של פאנק, נשמה ודיסקו. לג'ון לונדוויק יש הופעה טובה מוסיקלית וחזותית. הגם שאין כאן חדשנות מוסיקלית, יש לו את החבילה המלאה, והשיר מסתמן כאחד המועמדים לזכייה. גוון הנשמה (soul) של השיר בתופסת מקהלת הנשים באוריינטציה של גוספל – מעניק לשיר הזה יתרון משמעותי.
חצי הגמר השני הוכיח שוב את נצחון ההפקה הבימתית והטלוויזיונית על השירים. בניסוח אחר: איך היו השירים הדי משעממים נראים/ נשמעיים ללא כל הפירוטכניקה הטלוויזיונית. ברור הוא שהמדינה שתארח את האירוויזיון בשנה הבאה תלמד את ההפקה הישראלית של התחרות. כמעט בכל שיר הושקעה חשיבה ויזואלית, עד כדי כך שבאחדים מהם נדמה היה כי מדובר בקליפים ולא בהופעה בשידור חי. כשהשירים גרועים מאוד – גם פעלולי וידיאו ארט ותאורה לא יצילו. אני מדבר על מדינות כמו לטביה, רומניה, אוסטריה. כנפי המלאך המפוארים לא עזרו לרוקו נציג קרואטיה להתרומם. שיר טוב אינו זקוק לבימוי יתר. קחו את Truth של אזרבייג'ן ששר הזמר צ'ינגיז. הרובוטים שכיוונו קרני לייזר אל ליבו היו פעלול מחויך, אבל מה שהעלה אותו לגמר היתה אחת המנגינות היפות ששמענו מושרות בקול גבוה א-לה בי-ג'יז, רוח גבית של דיסקו שנות השבעים. אחדהפייבוריטים למקומות הראשונים?
בין עשרת העולים לגמר: תמרה טודבסקה מצפון מקדוניה בשיר Proud שרה ב – "ספרי להם כמה את גאה, הרימי קול תראי להם מה זה אומר לקום בגאווה" טודבסקה שרה ברגשנות שיר שמכוון אל מרכז הרגש.
לוקה האני משוויץ שר – She Got Me על מי שגרמה לו לרקוד "ריקוד מלוכלך" – פופ בניחוח לטיני עדכני, מלהיב במנגינה, בקצב, סחורה שעוברת בקלות לסוחר ואחרי הקליפ הסקסי – על הבמה זה נראה מעט יותר רגוע.
לאונורה מדנמרק שרה Love Is Forever.  מבקשת אהבה לנצח בעולם קשה שממשיך להיות פוליטי. נאיביות מעולם לא נספרה באירוויזיון. זה המקום לתמימות בלי הפסקה. מנגינה ראשונית, קול בתולי, מהלכים קצביים שמעניקים לשיר את הטוויסט המיוחד שלו. קל להצטרף לתערובת באנגלית ובצרפתית ברוח מוסיקה של פעם.
מיקלה פאצ'ה ממלטה פרצה בבכי כשהודיעו כי עלתה לגמר. היא שרה Chameleon. הזיקית, שיודעת לצאת מכל צרה, גאה בעצמה. שיר על גבול הפופ הקצבי הפשטני עם קריצה לרגאטון. מסוג הבינוני שתמיד עשוי להפתיע, למרות שאינך מאמין שהוא אכן יפתיע.
רוסיה החזירה את סרגיי לזרב, אחד מכוכבי הפופ הגדולים ביותר שלה, שב-2016 הוא ייצג אותה באיוויזיון עם השיר ב ‘You’re The Only One’ שהגיע למקום השלישי. Scream, שהשיר שאיתו הגיע לאירוויזיון בת"א,  dramatic power ballad, מהסוג שמזכיר במשהו את הדרמות הגדולות של פרדי מרקורי. המורכבות של השיר מייצרת נרטיב מוזיקלי חזק. פוטנציאל של אחד מחמשת המקומות הראשונים.
השלישייה הנורבגית KEiiNO הולכת בעקבות הזוהר הצפוני בשיר Spirit In The Sky כדי לשגר מסר על חיפוש אהבה. אהבתי את המורכבות המוסיקלית, הצליחו לדחוס לשלוש דקות פופ אלקטרוניק דאנס מיוסיק, להקת קווין ניו-אייג' אתני שנות התשעים, מחזמר. המעברים אפקטיביים.
תוספים תוצרת הארץ: "שלווה" בקטע הלא תחרותי, ההרכב המיוחד שייצג את ישראל, נשמעת סוף סוף מהוקצעת והתקרבה לביצוע מושלם ב- A Million Dreams. קותימן בשלוש ומשהו דקות שערך ממקבץ עצום של קטעי אירוויזיון שיחק אותה במחווה תזזיתית מרהיבה על תולדות התחרות.