משה פרץ

החלטורה של יום העצמאות

משה פרץ יורד מהארנונה

על השכר המנופח שמקבלים זמרי הצמרת בחג הלאומי
/5

תקראו לזה שוד הקופה העירונית. אני מתבונן בטבלת הזמרים המרוויחים ביותר בחגיגות העירוניות ביום העצמאות הקרוב שפרסם אתר ynet. משה פרץ יקבל 170 אלף שקל בשדרות ובחיפה. אייל גולן – 160 אלף שקל בלוד, שרית חדד – 150 אלף שקל בנשר, שלומי שבת – 132 אלף בראשון לציון, ריטה – 130 באילת. אביב גפן – 120 אלף שקל בחיפה.
למה? מה קרה? מה שווה הופעה שלהם ביום החג הלאומי מסתם הופעה ביום חול? התשובה פשוטה: ברשויות, עיריות ומועצות מוכנים לשלם. זה נחשב צ'ופר לתושבים. סוג של בידור ושעשועים בחינם. שודדים אותם בארנונה ומחלקים סוכרייה על מקל, והם כמו ילדים תמימים מוצצים.
אם בא לי לראות משה פרץ, אני אלך להופעה שלו ואשלם, לא לחלטורה. אני שונא חלטורות. ערב יום העצמאות הוא במה לחלטורות. תבדקו במילון מהי חלטורה: עבודה מהצד, הכנסה צדדית, אלתור, אימפרוביזציה. על זה מקבלים הזמרים בעשרות אחוזים יותר מאשר על הופעה רגילה שלהם. זמר מליגת צמרת עושה 100 אלף פלוס לחלטורה ועוד מדלג בין 3 במות. תעשו את החשבון ותבינו למה חג העצמאות אהוב על אחדים מזמרי ישראל.  הם חוגגים מסיבות אחרות את החג. ראשי העיריות והמועצות "דואגים" להם, אבל אינם מכניסים לחשבון הארנונה סעיף "בידור". התגובות ב- Ynet מראות שהתופעה מביאה לרבים את הסעיף.

איך זה שמשה פרץ, איל גולן, שרית חדד ראויים לסכומים האלה? האם הם יותר איכותיים ממוקי (רק 55 אלף שקל ברמת גן), ברי סחרוף (80 אלף שקל בנתניה), הדג נחש (75 אלף שקל ברעננה), עברי לידר (90 אלף שקל במודיעין), נורית גלרון (40 אלף שקל בלהבים)? גם כאן מופנית האצבע המאשימה אל הפקידים ברשויות. הם נכנעים לתכתיבי הזמרים ואמרגניהם. מאמינים שמשה פרץ, אייל גולן, שרית חדד שווים להם יותר מאשר זמרים וזמרות אחרים ביום העצמאות. קו החשיבה: מה שהולך טוב בשמחות, ילך טוב גם בבמות הבידור. מה שעם ישראל צורך. הפאסט פוד מיוסיק. שיטת הראש הקטן מנצחת.
עיני אינה צרה בזמרים שמרוויחים ביום העצמאות בוכטות. אם הממסד נותן  – למה לא לקחת? הם עוד יסבירו שיום העצמאות הוא מקור פרנסה קריטי עבורם. אז זהו שלא: מי שמקבלים את הסכומים הנ"ל הם האלפיון העליון בתעשיית הבידור. הם יוסיפו עוד צ'ק שמן לחשבון הבנק.
רוב הזמרים והזמרות, שיום העצמאות יכול באמת לעזור להם, אינם מוזמנים להופעות, לכל היותר – מקבלים שכר לא משמעותי. הם כרגיל נשארים מאחור. אחדים – חסרי כל.
האם ראש העיר/ מועצה חשב פעמיים על אלטרנטיבה? נגיד – להפיק ערב עם זמרים פחות מפורסמים, אבל עם תכנים המתאימים לחג. איפה. מה פתאום. כמה קל לחתום על המחאה של 150 אלף שקל, ושלא יבלבלו להם את המוח. עוד יום עצמאות יעבור בשלום, ועשינו טוב לתושבים, כי נתנו להם בחינם את ליאור נרקיס, שיביא אותה בשמח. זהו. זה כל המסר. הראש הקטן של ראש אגף התרבות אצל ראש העיר. והראש הקטן הזה הוא שממשיך להוביל שיטה אנכרוניסטית של איך מצ'פרים את התושבים ושודדים אותם בארנונה מפוצצת. חג לא שמח.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות