החצר האחורית עובר ושווא

עובר ושווא

החצר האחורית

מילים: יענקל'ה רוטבליט לחן: תומר יוסף עיבוד והפקה מוסיקלית: החצר האחורית
4/5

יענקל'ה רוטבליט מגיש כתב ייאוש על הקיום המקומי,  תוך קביעה שהמצב לא ילך וישתפר. הדרישה היא למפרע: "אני רוצה את העתיד שלי  בחזרה". אני מוותר על תביעת נזיקין על מה שנגרם לי עד כה. לפחות – תחזירו לי את העתיד, כי הרי כולנו יודעים שזה יגמר ברע. ממי הדרישה? במי האשם? הרי פני הדור כפני מנהיגיו. מי יכול לתת כאן ערבות כלשהי על העתיד? הטקסט אינו מוביל לשומקום, כי אין עתיד, וכך אנחנו נשארים עם שיחת קיטורים בסלון של שישי. מחאה עקרה.
אולי נתנחם במוסיקה של  תומר יוסף והחצר האחורית. היא מוציאה אותנו מהאזור הזה ומכניסה לאזורים אפרו-קריביים כיפיים, שמתכתבים עם רגאיי. המנגינה, השירה הבהירה והבוטה אינם משאירים מקום לספק. המוסיקה הגרובית נשארה ההווה והעתיד הכי בטוחים גם באזור ללא עתיד. יש כאן משהו שמתעלה מעל המציאות. סוג של בריחה מבורכת.

השירות לא שירות / המוצר לא מוצר/ והתור הארוך/ במסלול הקצר/ תפתחו עוד אשנב
תפתחו עוד קופה/ הייתי כאן לפניו/ באמת זאת חוצפה/ גם אני ממהר/ לא שיש לי לאן
ולמה בכלל / הגעתי לכאן/ והייתי יורד/ אבל אין תחנה/ כי היינו לעם/ והקמנו  שכונה
אז ברור מי אשם/ בשורה תחתונה
אני בא והולך/ אני עובר ושב/ אני הכי חשוב/ אבל אני לא נחשב/ אם לא בטוב / זה יגמר ברע
אני רוצה את העתיד שלי/ בחזרה
הרחוב פה סגור/ שם התחילו לחפור/ והפקק מלפנים/ הוא הפקק מאחור/ עצבים מתוחים
גל חום מטורף/ את הדלת טרקו / שוב לפני האף/ לא הסכמתי לכלום/ מה אתה מסכם/ המילה לא מילה / ההסכם לא הסכם/ מי חתם מה חתם/ שוב האות הקטנה/ שהצליחו לדחוף שם/ באיזו פינה/ אז ברור מי אשם/ בשורה תחתונה
אני בא והולך/ אני עובר ושב/ אני הכי חשוב/ אבל אני לא נחשב/ אם לא בטוב / זה יגמר ברע
אני רוצה את העתיד שלי/ בחזרה
אני בא והולך/ אני עובר ושב/ אני הכי חשוב/ אבל אני לא נחשב/ אם לא בטוב/ זה יגמר ברע

אני רוצה את העתיד/ שלי בחזרה

 

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות