אור עמרמי ברוקמן ואלה-לי להב

דו קרב זוגות: אור ואלה לי!

הכוכב הבא לאירוויזיון פרק 23

4/5

זו אינה רק התחרות לקראת האירוויזיון. השאלה היא מה עושים עם כשרונות כאלה בארץ קטנה (עם או בלי שפם) בתום התחרות. יש במחזור הזה הרבה מאוד מצוינים, ואני מדבר על דור צעיר של זמרים וזמרות, שהאנגלית בפיהם נשמעת כשפה ראשונה. ההתמודדות של הצמדים הציגה דואט סול נשי של עדן אלנה ומורן אהרוני ל – A Natural Woman, שהפקיע את השיר מחלקתה הקדושה של אריתה פרנקלין. זה נשמע כאילו הן צמחו בעידן שז'אנר הסול פרח בשנות השישים. המיוחד בשירת סול נשית – החיבור לשורשים, למוסיקה הגוספל הכנסיייתית, וזה קרה כאן.
עדן זהר סיון ודוראל סעדון הגישו אינטרפרטציה מעודנת לבלדת הפופ הקלאסית Stand By Me של בן אי קינג. גם כאן שמענו התאמת קולות מופתית, ומה חבל שהשופט איתי לוי לא חש שמדובר באינטרפרטציה ייחודית, ונתן אדום עם התנצלות, כי לא התייחס לעצם הפרשנות, אלא לעוצמת הביצוע. כשופט, לוי צריך להבין, כי לא תמיד צריכים לסחוט את דוושת הקול. הקול הקטן יכול לעיתים לספק דברים גדולים.
אור עמרמי ברוקמן ואלה לי להב  עשו את Senorita של שון מנדס וקמילה קביו בביצוע שלרגע נשמע חזק יותר מהמקור. האינטרקציה בין הטינאייגרים האלה היתה  דינמית, רעננה, מלאת השראה וכישרון אינסופי. הם בני השש עשרה שייזכרו כמובילים של העונה הזו בהכוכב הבא לאירויזיון.
אמדורסקי נתן אדום לאוהד שרגאי על "היי" המוכר בביצוע שלו במסגרת עילי בוטנר וילדי החוץ. האדום – על "רגשנות יתר". רגשנות כשעצמה אינה סיבה לביקורת שלילית. הכל תלוי בהתאמה לשיר, והפעם שרגאי הגיש ביצוע הרבה יותר קוהרנטי לתוכן של השיר, העוסק בחשבון שעושה בן עם הוריו על החסרים שחווה בילדותו. שרגאי הביע את הכאב ברמת אמינות ובטון מצמרר. הביצוע הזה היה צבוע כולו בכחול. הדמעות שחלק מהשופטים דמעו – לא היו דמעות תנין.
רביב כנר שר יפה "אבא" של אביתר בנאי, אבל כאן הקול הטעון באמוציה לא הוביל לאינטרפרטציה ייחודית. היה בביצוע הזה משהו מעט שטוח. השופטים בדך כלל אינם  מתייחסים למהות הפרשנות אלא יורים סופרלטיבים או מתרפקים. קרן פלס לעגה בצחוק אווילי ומתנשא  להערה הנכונה של אמדורסקי, שהביצוע של כנר חסר ניואנסים, ותיארה אותו  במטפורה סתמית – כיריית "חץ לנשמה", ואיל בן אל תבורי אמר,  כי התרגש משירתו של כנר על רקע כל שקרה עם אבא שלו. "התאפקתי לא להזיל דמעה אחי". הייתי מציע לבן אל ולכל שופט בתחרות, לא לערב עניינים אישיים בשיפוט.

עדן אלנה ומורן אהרוני – A Natural Woman
עדן זהר סיון ודוראל סעדון – Stand By Me
אוהד שרגאי – "היי"
התבלינים – "שני משוגעים"
מועדון הקצב של אביהו פחסוב – "עיניים שלי"
עלי לואי – "רציתי לדבר איתך"
לינוי אקלה וגיל שפירא – "ארץ קטנה עם שפם"
רביב כנר – "אבא"
אור עמרמי ברוקמן ואלה לי להב – Senorita

אור עמרמי ברוקמן ואלה לי להב – Senorita

רביב כנר – "אבא"

עדן אלנה ומורן אהרוני – A Natural Woman

עדן זוהר סיון ודוראל סעדון – Stand By Me

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות