אירוויזיון. אירוויזיון. אירוויזיון. כמה אפשר לחזור על "אירוויזיון"? פעם קראו לתוכנית "כוכב נולד". בהמשך "הכוכב הבא". לפי כמות האזכורים של האירוויזיון לקראת התחרות בשבדיה, השמעת צלילי נעימת הפתיחה המוכרת, צריך לשנות ל"קדם אירוויזיון", תחרות, שנדמה לי, עדיין שייכת לרשות השידור, מי ששולחת את נציגנו לאירוויזיון (לא ערוץ 2, שלא תהיה טעות).
לידיעת קרן פלס, שכבר הכריזה על התחרות כ"קדם אירוויזיון": לפי ההתחנחנות שלה, לפי המגלומניות של אסי עזר הפומפוזי והמאוהב בעצמו עד גניבת ההצגה, ההתרפסות הצעקנית של אסף אטדגי "הכוכב הבא" היא עדיין תחרות ריאליטי, הגם שכל הזרקורים מופנים לאירוויזיון , כנראה מתוך ידיעה שזה חזק יותר מריאליטי, כשמדובר באחוזי רייטינג.
מי יהיה הגולדן בוי הבא של ישראל? הראל סקעת אמר כי, אין מצב ש"אנחנו שולחים מישהו שהוא פחות מנדב גדג'", כאילו גדג' הוא הרף הכי גבוה, שהגיע אל בין שלושת הזוכים באירוויזיון, והוא לא הגיע. אסף אטדגי הציג את החלום שלו – שמי שייצג אותנו באירוויזיון יהיה "זמר ים-תיכוני". למה? לזמר ים תיכוני יש יותר סיכויים? חובי סטאר, מי שהתחרה בכוכב נולד לפני שש שנים, בא ארוז מכף רגל לאירוויזיון – "אני רוצה לחדד לכם: זה לא ריאליטי. זה קדם אירוויזיון", אמר. היחיד שניסה להרגיע היה מוקי: "מי שינצח בתחרות יגיע לאיורוויזיון, אבל זו אינה המטרה בעיני. התוכנית היא רק פלטפורמה, מקפצה"
גם הגימיקים הם מכווני אירוויזיון: הביאו לתוכנית ההרכב "פאות קדושות" להקה של מלכות דראג בכיכובו של ליאור כהן, המכונה גם קיארה דופלה. מבחינת המנחה אסי עזר, הן תפורות לאירוויזיון, עוד לפני ששמע אותן שרות. קרן פלס עזבה את שולחן השופטים לחבק את ה"פיאות", וסיפרה להן: "הייתן כולכן באריזה מדהימות", והראל סקעת הצביע כחול ל"סובלנות ולשוויון". קורס מזורז בפופוליזם כמביא רייטינג. ובשורה תחתונה: לא כל פריק שאו תפור מידית לאירוויזיון. זוהי חשיבה פרובינציאלית.
ואם חשיבה על שבדיה, הנה עוד תסריט: להקת דוסים עושה ראפ. אירוויזיון גלאט כושר. אסף אטדגי כבר רואה לנגד עיניו את חבורת "שטר" בשבדיה האנטישמית – עומדת שם על הבמה ו"מייצגת את ישראל והעם היהודי בכבוד". מוקי לאטדגי: "רני רהב עושה קאמבק" אטדגי: "אני יהודי מרוקאי ישראלי שאוהב את עם ישראל". על זה ייאמר: מה מוקי עוד מחפש שם, בשולחן השופטים? ואולי תפקידו לצנן את ההתלהבות של חבריו לשולחן מכל גימיק, ולתת לעסק מעט פרופורציות, הגם שגם אצלו ניכרים פה ושם סימני היסחפות.
נופר סאלמאן – "הגורל" בת 17, בקול והבעה מיוחדים הצליחה להפקיע את "הגורל הזה" מרשותו של דודו אהרון.
אליענה שרה לובינקי – Make You Feel My Love. קאבר לאדל? אפילו לא מתקרבת.
ליאור כהן ופאות קדושות – Titanium – אכן גימיק, אבל לא דוז פואה.
חובי סטאר – ביצוע מהוקצע, אך גם לא חף ממניירות ל – Take Me To Church של הוזייר.
להקת "שטר" הטעינו את In The End של "לינקין פארק" בנשמה קולקטיבית.
עודד שרעבי – "את" של עמיר בניון המוכר מישי לוי – יותר נשמה מזמרת ומתרגשת מאשר זמר שיכול לרוץ למרחקים ארוכים.
וידיאו: חובי סטאר – Take Me To Church
