רעות לוי הקובי של לובי - חזרתי לאמא ואבא

חזרתי לאמא ואבא

הלובי של קובי

מילים ולחן: קובי לוריא עיבוד: אילן אביב וקובי לוריא שירה: רעות לוי
3.5/5

קובי לוריא חרז שיר המתייחס למצב הדיור ולקשיים של אנשים צעירים בישראל בימינו. זה אינו שיר מחאה נוקב על כישלון השלטון בפתרון מצוקת הדיור, אלא יותר  ביטוי עממי לתופעה כללית, לפיה צעירים מעדיפים לחסוך כסף של שכירות ע"י חזרה לבית ההורים התומכים, המבינים והנכנעים.
יש כאן סיפור נחמד על בחורה שחווה לא רק בעיית דיור אלא גם קשיים בהקמת זוגיות. שכר הדירה הוא רק חלק מהבעיה שלה. סוג של הומור שאינו נובח ואינו נושך, אלא בעיקר מחייך בסרקזם קל על תופעה. המוסיקה חוברת עקב בצד אגודל לסיפור. פופ קברטי נעים הליכות בטעם של פעם, ביצוע אפרורי, ואם תאמרו כתיבה מיושנת ולא מאתגרת – לא אתעמת איתכם.

חזרתי לאמא ואבא/ לדירה הקטנה בכפר-סבא / ואמא אמרה: "זה בסדר!"/ ואבא סייד את החדרהחדר ההוא בו גדלתי/ החדר בו ללכת התחלתי/ בדירה הקטנה בכפר-סבא,/ חזרתי לאמא ואבא.
שכרתי דירה עם עוד שתיים / ברחוב מול בית ספר שנקר/ עם חשמל וארנונה ומים / זה יצא לנו מה זה יקר!
אבל בשביל קצת פרטיות/ החזקתי ממש בשיניים/ בסוף זה הפך לסיוט / לא יכולתי, הרמתי ידיים.
אז חזרתי לגור בכפר-סבא/ ואמא הסבירה לאבא:/ "הילדה לא אכלה כלום עדיין…
מה תרצי: מקושקשת או עין?!"..
מתי כבר אעשה להם נחת?! / בת 31 מצוברחת/ בדירה הקטנה בכפר-סבא,
חזרתי לאמא ואבא.
היה לי גם קשר רומנטי/ שנגיע רחוק, האמנתי…/ באמת הוא הגיע רחוק/ הוא מצא עבודה בניו-יורק,
ואני כאן בארץ הקודש/ בקושי גומרת את החודש/ כי ככל שעבדתי כך/ גם המינוס הלך ותפח./ אז חזרתי לאמא ואבא/ לדירה הקטנה בכפר-סבא.
לא יודעת איך זה אצלכם/ עלי הבנק לא ריחם,/ וגם בעל הבית רתח:/ "די, גברת, גמרתי איתך!"
אז עשיתי 2+2:/ אחזור רק לחודש-חודשיים/ אבל בלי להרגיש, בינתיים/ אני כאן כבר סוגרת שנתיים, בדירה הקטנה בכפר-סבא,/ חזרתי לאמא ואבא.

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות