על הבמה מופע השקה

המשקפיים של נויפלד

פסטיבל הפסנתר 2014 אולם אסיא
4/5

שמוליק נויפלד ירשום את הערב ברשימת החוויות האולטימטיביות בקריירה שלו. הוא עשה את המוטל עליו, ואף מעבר: תפר לאלבום החדש שלו חליפה בימתית הולמת. קוראים לזה – השקה מושקעת.
על האלבום כבר כתבתי רשימה מפורטת, שיר אחרי שיר. ארשה לעצמי לחזור על עיקרי הדברים: שמוליק נויפלד, מלחין, מעבד ומפיק, מוסיקאי שבעבר ניסה פרויקט אלטרנטיבי – Mosaic Project שמו, בחר הפעם אפיק מיינסטרים – להתאים לזמרים ולזמרות שירים שהלחין. הביצוע הוא כידוע צלע קריטית במחומש של מילים-לחן-עיבוד-הפקה-שירה. נויפלד הוא מוסיקאי עדכני ומתעדכן, אבל הוא לא חיפש הצליל האלטרנטיבי, את החידוש בכל מחיר, אלא חתר למוסיקה שמספרת תחושות, לאוסף איכותי של שירים בטקסטים, בלחנים, בעיבודים ובהפקה המוסיקלית. הוא לא יצר אלבום קונספטואלי. נויפלד, בעזרת בנו, רועי, שם הדגש על פרויקט שירים בראיה מקצועית ממוקדת, מפוקחת, עטוף באהבה גדולה, ברמת רגישויות גבוהה.
הערב שיקף נאמנה את האלבום בהפקה המוסיקלית והחזותית (וידיאו ארט יפהפה) פרט לכמה חריגים: הזמרת נעמה כהן, שלא שותפה באלבום, עלתה לבצע שיר שנויפלד כתב לזכרה של אמו "הכי קרוב אלייך אמא". ההגשה שלה לא תאמה את רמת הביצועים בפרויקט – יותר מניירות ופחות שירת עומק. לא הורגש, שהיא משתתפת בצערו. לצערה, מיד אחריה עלה שמעון בוסקילה לשיר "אח יה מאמא". המאמא שלו הגיעה. נויפלד רצה חיבור בין הצער על אובדן האימהות, אבל התוצאה הייתה הפוכה.
בוסקילה שר גם "האמן" מתוך האלבם החדש – תאמין ששעתך הגדולה תגיע. מוסיקה שמכוונת למחוזות המיוסיקל הספקטקולארי. וגם כאן – קולו הרגשני הצלול שנשמע כמו תפקיד ראשי במחזמר.
מירי מסיקה לא הסתפקה ב "כשתבואי" מהפרויקט, שיר אהבה בעל לחן נוגה יפהפה, שנשמע שנסון קלאסי, אלא שרה עוד שני שירים – "ברכת המלך" ו"אף אחת". בערב שכמעט כולם (פרט לבוסקילה) קיבלו שיר אחד בלבד – הייתה תחושה שהדיווה רוצה הופעה משלה בערב, שאמור להיות כמה שיותר קרוב לאלבום. האם יהיה מוגזם לבקש, שתרגיש פעם שווה בין שווים ולא ראשונה בין שווים.
פרט לכך – הגיעו הביצועים הטובים מהאלבום: ריקי גל שרה באיפוק יפה על דעתה השפויה שהתרסקה מול מי שניגן בפסנתר. סמדר אקראי ואבי בללי שרו בדואט יפהפה תחושות של השלמה עם מצב, וניסיון לאשר מחדש יחסים ב"בדיוק אותו הדבר". ערן צור שר טקסט שלו – "נסיעת חינם" – על מהות חיים-קיום בהיבט כללי ואישי בעוצמה משכנעת, בעז בנאי שר בקצב מהיר את מילותיה של רחלי שביט ב"דלת מול דלת", שיר שמבהיר ניגודים, הפכים וסתירות בחיים בטון שהפך את השיר לייחודי. גם שלמה גרוניך שר בטון נוגה רגשני מאוד מילים של רחלי שביט"תני לי סימן" על אהבה כפי שהיא. גרוניך רומנטי, שנמצא חזק בתוך השיר, מזמן לא שמעתי.
דניאלה מילוא הציגה ב"דבר והיפוכו" שיר פופ משובח למילים של מאיר גולדברג, מונולוג על אישיות מפוצלת, שממשיכה לחפש את עצמה "בתאווה של ציפור שבויה".
ושני שיאי הערב: רועי נויפלד"קול אחד", שיר שיוצא מסולם מלנכולי, ומשדר את תוגת הנשמה בטון מתגעגע ומתכוון. המבטא מהות השיר – להחצין את הקול שבתוכנו, המכיל את תמצית נשמתו של אב, שחש את בנו. גם להיפך. פגישה תחושתית נפלאה בין אב ובנו.
ולקראת סיום – ביצוע נדיר של ליאונל פרטיין, תגלית של ממש, בשיר "בני אדם" (מאיר גולדברג) = ניסיון לתהות על השווה בין בני אדם, במוסיקה המבוססת על הפרלוד במי מינור של שופן. שיר אופראי מלודרמטי, עטוף בצליל כינורות, שכמו לא שייך לפרויקט הזה.
למי שממתין להופעה הבאה של "המשקפים של נויפלד" – יכול להמשיך להמתין. זה ככל הנראה לא יקרה, בטח לא במתכונת של פסטיבל הפסנתר. הפרויקט של שמוליק נויפלד לא הולך לפתוח קופות כמו הפרויקט של רייכל עם שורת הזמרים שהתארחו אצלו. הם הודו לו והוא להם, ודרכם נפרדה, לעת עתה. נדמה שאסור שזה יסתיים כאן. האם יהיה מוגזם לאתגר את שמוליק נויפלד בפרויקט-הרכב משלו?

שירים: ערן צור – נסיעת חינם, ריקי גל מנגן בפסנתר, אבי בללי וסמדר אקראי – בדיוק אותו הדבר, בועז בנאי – דלת מול דלת, דנה ברגר – טוב מזה, נעמה כהן – הכי קרוב אלייך אמא, שמעון בוסקילה – אח יא מאמא, האמן, סיוון טלמור – נשיקות וחיוך, דניאלה מילוא – דבר והיפוכו, רועי נויפלד – קול אחד, שלמה גרוניך – תני לי סימן, מירי מסיקה – כשתבואי, ברכת המלך, אף אחת, ליאונל פרטיין – בני אדם, נעמה כהן – זיקוקים.

נגנים: קרן טפרברג – תופים וכלי הקשה, מיכאל פרוסט – בס, עידן שניאור – גיטרה אקוסטית וחשמלית, אמציר זאבי – גיטרה חשמלית, רועי נויפלד – פסנתר וקלידים, שמוליק נויפלד – פסנתר קלידים ואקורדיון

צילום: מרגלית חרסונסקי

 וידיאו 1: רועי נויפלד – קול אחד

    אבי בללי וסמדר אקראי, מירי מסיקה, ליונל פרונטין
ערן צור, ריקי גל, בועז בנאי

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות