דיוויד בואי 12

בלי דיוויד בואי

העולם

/5

העולם בלי דיוויד בואי אינו אותו עולם. הקשבתי בשבוע שעבר כמה פעמים ל – Blackstar. היום אני מבין יותר את האלבום הזה. בואי ידע לאן הוא הולך, או כמו שטוני ויסקונטי, מפיק האלבום, אמר אחרי הידיעה על מותו: "זו הייתה מתנת פרידה". אבל מי האמין שהוא הולך להיפרד. התחושה הייתה, שבואי שוב חזק בעניינים, מוציא אלבום שני תוך שנתיים. עכשיו ברור, שהוא עשה הכל כדי להשאיר את היצירות האלו בטרם ירד המסך. בואי בחר להסתכל למוות בעיניים בצורה שקולה ומחושבת, כשהוא שולט לחלוטין בעניינים, הולך לעבודה לסיים את הפרויקטים החשובים ביותר לפני שהוא נוטש, ועד עד לרגע האחרון, כולל Lazarus, המחזמר המצוין באופ-ברודוויי.עוד הספיק לסיים אותו ולהגיע לבכורה.
פעם קראנו לו זיקית, מי שהתאים עצמו לאופנות וטרנדים. אבל הייתה בכך קלות כמעט קלישאתית. האיש לא הצטרף לאופנות מוסיקליות. מעולם לא הזדנב. מן הסתם זה דבק בו אחרי שבשישים הוא היה בדרן בריטי אקסצנטרי שהתחבר לאופנות. אבל דיוויד בואי תמיד המציא עצמו מחדש כסינגר סונגרייטר צבעוני שהתחיל ב –  Glam Rock, תת ז'אנר ששלט בעיקר בבריטניה בשנות השבעים – בדמותו של זיגי סטארדאסט. זיגי עשה מבואי כוכב בינלאומי.
בין שאר ה"צבעים" של הזיקית – צליל Philly soul באמצע השבעים ב"סטיישן טו סטיישן" החיבור שלו לבריאן אינו בברלין ליצירת טרילוגיית אלבומי אלקטרוניקה אקספרמינטליים. בתחילת השמונים, בואי היה עדיין בשיאו.
אלבום הדאנס Let's Dance של 1983, נמכר אמנם מצוין, אבל התקבל בקרירות ע"י הביקורת, שננעלה על  10 השנים שבין 1970 ל-1980, שנים ששינו את פני תרבות הרוק לדורותיה וסגנונותיה – ברוק אלטרנטיבי, פאנק, ניו ווייב, Goth Rock, ניו רומנטיק, רוק אלקטרוני.
"You're not alone, give your hands, you're wonderful"  קרא זעק בואי בסיום של Rock 'N' Roll Suicide מ-1972, והרגשנו שהוא יותר מאשר משחק את גיבור השיר. דיוויד בואי – והגיבורים של שיריו כבר אינם נראים בשטח. הם שייכים לעולם המיתוסים, אותן אגדות שישארו שלמות ונפלאות לנצח.
עכשיו חוזרים להקשיב ל – Starman, השיר שהפך את בואי לסטאר בבריטניה ביולי 1972. ארבע דקות של איש הגלאם ששודרו בתוכנית הטופ אופ דה פופס – מרטיטות גם היום. כדי לדעת יותר על בואי הביזארי של אותה תקופה, לכו לסרט הדוקומנטרי Cracked Actor, שהוקרן בבי.בי.סי.  צרפו לכך את "Young Americans" מ-1974 בילווי הסקסופון של דיוויד סאנבורן.  בואי לא היה "צעיר אמריקני". הוא נולד וגדל בבריטניה, אבל בשיר אחד הוא ביטא את כל "החוויה האמריקנית" שלו בקול דמוי אלביס בהזדהות מופלאה עם הצעיר האמריקני.
41 שנה אחרי, שנה לפני שמלאו לו 70, בשעות קשות של מאבק במחלה, המשיך ליצור באותו להט יצירתי שבער בו לאורך הקריירה, הגם שהבין שהוא מתקרב לסוף. הרבה מילים יכתבו בימים הקרובים על בואי, אבל השירים מגיעים לפניהם. תקשיבו, ואחר-כך נדבר עוד.

וידיאו: Starman

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. כמו שלא יהיה אחד כמו מוצרט , אלוויס הדורס, לו ריד ,ג'ניס "בירד "פרקר הסטונס בלק סאאבת ' ועוד רבים וטובים . לא יהיה אחד כמו בואי ששיקף את האנשים שחשו בודדים , דחויים ולא מצאו את מקומם בעולם ונתן להם את הנחמה שלהם כה היו זקוקים . YOU NOT ALONE GIMME ME YOUR HAND להתראות קינג דיוויד מיג'ור טום המלך הפרטי שלי ושל עוד מיליונים וכמו ששרת אז השורה הנפלאה הזאת נשמעת עכשיו כ"כ מצמררת ונכונה :
    PLANET EARTH IS BLUE

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות