אני כותב על השיר הזה בתחילת 2024, ימים של שבר ענק בישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל. שירים ישנים רבים מקבלים לפתע רלוונטיות  מצמררת. רייכל מתגעגע לאהבה מעולם אחר, "כפרית", במונחים של העולם הישן – כשהגבר היה יוצא למשימותיו, והאישה נשארת בבית להמתין עד שובו. יש עוד היום מי שמצפה לאהובה ליד החלון? השיר עוסק בעולם של כאב, חלום וכמיהה של אוהבת שחיה במתח מול מושא אהבתה: מצד אחד – חששה ודאגתה מעזיבתו של אהוב ליבה לצמיתות והשארתה ללא תמיכה נפשית ("מי ישמע אותי בסוף היום, מי ינחם וירגיע… למי אחכה בשמלה של חג") מצד אחר: תלותה בו מייצרת חלום רגע שיבתו – "תישא אותי בשתי ידיך משדה לנהר, תרחוץ את פני ותגיד לי מילים כמו שרק אתה יודע". נשמע כמו סיפור רומנטי מהאגדות, ורק חסר הסוס הלבן. החשש הנורא, מול החלום המרכך.
המוסיקה המקסימה היא כל מה שרייכל הוא – המלודיה המופלאה, שאתה מאוד רוצה להגדיר "ישראלית".  כמלודיסט הוא פשוט, ישיר. סימטרי. כמעבד וכמפיק הוא מחפש את המעטפת הרב-אתנית התחושתית. ככותב מילים הוא משתמש בשפה פיוטית  מעודנת כדי לתאר תחושות אישיות שיש בהן גם התלבטויות, גם געגועים לבלתי מושג בספירות שונות, שאליהן לוקחת דין דין אביב את השיר בטון הכמיהה שלה והוא עצמו בפשטות יפה, טון שמשקף את גרסת הכותב הכי אותנטית.

אם תלך – גרסת אדיר גץ
אדיר גץ שר את השיר בגרסה מזרחית, תוגת הסלסול, צליל העוד המעודנים. יופיו המיוחד.

אם תלך מי יחבק אותי ככה
מי ישמע אותי בסוף היום
מי ינחם וירגיע
רק אתה יודע

ואם תלך למי אחכה בחלון בשמלה של חג
שיגיע, יחבק אותי ככה, כמו שאתה מגיע

כשתלך לשמש אצא, בשדה המוזהב, בוקר וערב,
ירח יאיר את פני שחולמות כל היום רק עליך

וכשתבוא תישא אותי בשתי ידיך, משדה לנהר,
תרחוץ את פני ותגיד לי מילים
כמו שרק אתה יודע

אדיר גץ – אם תלך

עידן רייכל פייסבוק