הראל סקעת שיבואו עלינו

שיבואו עלינו

הראל סקעת

מילים ולחן: נתן גושן עיבוד והפקה מוזיקלית: אורי אבני
4/5

בשירים בהם זמר לוקח על עצמו לייצג לא רק את עצמו, הוא יישמע אמין יותר, אם יקרב את השיר לנחלתו האישית. הראל סקעת הוא זמר רגש מעולה. הוא לא יבחר שיר, שאינו נמצא על סולם הרגש שלו,  ומוטב – גבוה ככל האפשר.
בשיר המבקש חמלה קולקטיבית על רקע סיפור אישי של שניים בגשם השקועים במחשבות על העתיד בעולם כאוטי – סקעת נמצא על הסקאלה הזו, מפעיל מנעד רגש המגיע מבפנים, משכנע כי הוא דובר אמת.
גם אם הפניה הזו בלשון רבים  – "מחכים לרחמים/ שיבואו עלינו" אינה מציפה אותי בתחושה, שהדובר אכן מייצג כלל, עדיין קיים המבע שאומר – הבחור מזדהה עם המילים, והמנגינה מקילה עליו את הדרך להפיכת המלודרמה לבקשה אותנטית, מבלי שזה יישמע עולה על גדותיו מרוב רגש. השיר  מתפתח בהדרגתיות, וסקעת מחלק נכון אנרגיות שירה. העיבוד מעניק לשיר את המינון האינסטרומנטאלי הפונקציונאלי.
סקעת אינו מנסה להיות משהו שהוא אינו מזדהה עמו, כולל הנתיב הפופ  המיינסטרימי, אליו מכוון נתן גושן.

פתאום נשכבנו שם תקועים במבטנו/ אתה באש אני שייך יותר לרוח/ אמרת ״אין לי בעיה עם מלחמות/ אך כמו כולם כך גם אני צריך לנוח״

זוכר עצרנו שם, קפואים עד עצמותינו/ יושבים ומחכים שייפסק הגשם/ מלא שטויות עושים בשם אהבתנו/ מתי נגדל ונגמל מזה בעצם.

וכשיבוא, נו מי אם לא/ מה נגיד לו/ אולי שדי לנו כבר.

וכשיבוא, נפציר בו,/ כבר חיינו פה שנים/ מחכים לרחמים

שיבואו עלינו/ זה כל כך מרגיש שהזמן…

פתאום נבהלנו קצת, חוזרים על עקבותינו/ מה שאבד או התפספס לנו בדרך/ שקועים במחשבות של מה יבוא עלינו/ במקום ליפול לגאווה כורע ברך.

וכשיבוא, נו מי אם לא/ מה נגיד לו/ אולי שדי לנו כבר.

וכשיבוא, נפציר בו,/ כבר חיינו פה שנים/ מחכים לרחמים/ שיבואו עלינו.

זה כל כך מרגיש שהזמן…

או שתיפול האש/ או בחסדי שמיים/ אם לא ניפול מהרגליים/ נחכה עוד שיבואו עלינו.

צילום ובימוי וידיאו: גיא כושי ויריב פיין
צילום סטילס: מרגלית חרסונסקי

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. שיר מושלם הראלוש כל הכבוד כמו כל השירים שלך שתמשיך כך איך שמחתי היום לשמוע אותו בפעם ראשונה זה שיר שנוגע בכל אחד .

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות