עפרה חזה

השירים היפים של ריקודי העם

שרים ורוקדים

מדיה דיירקט
4/5

שמישהו ינסה לקום ולסתור את הקביעה הבאה: בישראל רוקדים מה שנקרא "ריקודי עם" יותר אנשים מכל מקום אחר בעולם. ריקוד עם הוא אחד המוצרים המבוקשים-נצרכים  ביותר בתרבות המקומית.
ד"ר דן רונן, שכתב על הנושא בספרו "ריקודי העם בישראל", קבע כי "ישראל היא מעצמה בריקודי עם". אין נתונים מדוייקים, אבל מדברים על עשרות אלפי רוקדים במסגרות שונות, באלפי ריקודים, גם חדשים רבים, שמרקידים-יוצרים ממשיכים ליצור.
מהו ריקוד עם ישראלי? אפשר להמשיך לשאול. כמו שלא ניתן/ לא רצוי  להגדיר "סגנון ישראלי" במוסיקה הישראלית, כך גם באשר  לריקוד עם ישראלי. השאלה תישאר, התשובה המדויקת לעולם לא תינתן. השאלה נשאלת מאז נוצר הריקוד הישראלי הראשון, 'הורה אגדתי', ב-1924. אפשר לענות על השאלה הזו בדרך מאוד פשוטה:  כל שיר ישראלי, שהופך לריקוד הוא ריקוד עם ישראלי, להבדיל נאמר מהריקוד הקובני או האמריקאי, או הברזילאי, וזאת אפילו שלריקוד הישראלי עשויים להיות יסודות של סמבה וטנגו ופולקה וואלס ומוסיקה יוונית, שאינם ישראלים. לא לשכוח שגם לריקוד העם הישראלי התפתחו צעדים שאין לאף עם בעולם. גם השפעות ייחודיות כמו התנועה החסידית. אבל מה שהופך ריקוד עם לריקוד מקומי – זה לא רק המקצב והתנועה, אלא גם התוכן. הרצון ליצור משהו מכאן.

ריקודי העם המיקרוקסמוס של התרבות

נכון יהיה לומר – כי הריקודים הראשונים נוצרו מתוך מוטיבציה  אידיאולוגית-רעיונית על ידי יוצרים, ששאפו ליצור תרבות עברית לאומית ולגבש זהות ישראלית מקורית משותפת, ביטוי סמלי לציונות הקלאסית, היהודי החדש, השומר, החקלאי, החוזר לארץ התנ"ך. הריקודים הראשונים נוצרו עבור מסכתות חג, שחידשו את החגים החקלאיים התנ"כיים בהתיישבות העובדת ונתנו ביטוי למיתוס החלוצי. הם שאבו גם ממורשות הגלות ומריקודי העדות ובעיקר מהעדה התימנית. שרה לוי תנאי, מייסדת להקת ענבל, יצרה שפת מחול בהשפעת מקורות תימנים.

ריקודי העם הם המיקרוקוסמוס של התרבות: בשנים האחרונות הם השתנו בהתאם לשינויים שחלו בחברה הישראלית. אם בימי טרום המדינה ובעשורים הראשונים היו ריקודי העם הבילוי הפופולרי והנפוץ, הריקודים היום מבטאים את השינוי מ'תרבות המעגל' לריקודי שורות ובודדים; מביטוי של שייכות אידיאולוגית לבילוי פנאי חברתי בנוסח של פעם. המשכיות – אבל ללא הבסיס החברתי האידיאולוגי, אלא כצורת העברת זמן בנעימים, התבדרות ואפילו בסיס ליצירת קשרים חברתיים והיכרויות אישיות.

מה נכנס לרשימת ריקודי העם

 מה ייכנס לרשימת ריקודי העם הישראלים? כיום שירים פופולריים מעובדים לריקודים. מי מחליט מה ייכנס לרפרטואר? הרוקדים בחוגים ובהרקדות דורשים כל הזמן ריקודים חדשים, והיוצרים בוחרים שירים לריקודים לפי מידת הפופולריות שלהם, וחוטפים כל שיר שכובש את מצעדי הפזמונים – כדי למשוך את הרוקדים – בעיקר פופ ים-תיכוני.
רשימה חלקית מאוד משירי העבר: "הורה חדרה", "צדיק כתמר", "איריסים", "דבקה רפיח", "בת שישים", "שני שושנים","גוונים", "ים ושקיעה", "נעמה", "טיול לילי", "בוא בשלום", "בפרדס ליד השוקת", "ארץ ארץ", "נעימת השיכורים", "המיסטיקנים הסינים".
"המיסטיקנים הסינים"  של שלמה ארצי ובביצוע נורית גלרון?  הרמתי גבה. איך זה הפך ל"ריקוד עם ישראלי"? לא ידעתי גם ש"בגללך" של מיכה שטרית וארקדי דוכין בביצוע אריק איינשטיין הוא חלק מהרפרטואר של ריקודי העם העכשוויים. האם  פספסתי משהו? האם ריקוד עם חייב להיות משהו מיושן-אנכרוניסטי, או גם כל שיר חדש/מודרני? המציאות היא שמכתיבה בסופו של דבר מצב שהריקוד הישן – כבודו במקומו מונח, אבל הוא כשלעצמו אינו יכול למנוע את היווצרות החדש.
מה שמעלה את השאלות – ריקודי-עם זה רק "פאן" (ספורט, מפגש חברתי, מועדון היכרויות) או  גם תרבות, היסטוריה, המשך מסורת, סמלים (קשר לאדמה, למדינה), סיפורים של ארץ ישראל, זיכרונות, קשר לנוף הארץ, תרבות מטעם (כמו פעם), געגועים לעבר על רקע הניכור החברתי בחיים המודרניים, פולקלור עכשווי?
הבעיה היא מן הסתם בכך, שהומצאו כבר כל-כך הרבה "ריקודים מקומיים" למעגלי ההרקדה, בזוגות, בקבוצה ובמעגל, עד שבחלקם הגדול התאיידו. מה שנשאר לנצח נצחים זה יותר השיר ופחות הריקוד.
לארבעת הדיסקים, "80 השירים היפים של ריקודי העם", לא מצורף ספרון הוראות הפעלה העוסק בצעדים ובתנועות ידיים או בסיבובים של בני הזוג הרוקדים. הם קודם כל  השירים עצמם, שלפיהם העם הזה ממשיך לפזז בחוגים המוניים. אלה השירים, שמהווים את הקלאסיקה של ריקודי העם, שכנראה כוחם יעמוד להם לנצח. 80 השירים מבטאים חלק קטן של מה שרכיב את הרפרטואר של ריקוד העם הישראלי – מכל סגנון, עדה, השפעה, סוגים (זוגות, מעגלים ושורות) יוצרים ומבצעים, מבלי לחפש קונספט/ מכנה משותף.

מלחינים: סשה ארגוב, יעקב הולנדר, אפי נצר, משה וילנסקי, חיים אגמון, יגאל גורדון, מאיר נוי, יאיר רוזנבלום, קובי אושרת, נורית הירש, נחום היימן, נעמי שמר, אביהו מדינה, יוני רועה, אריס סאן, שייקה פייקוב, לוי שער, שמוליק קראוס, בני ברמן ועוד
כותבי מילים: אהוד מנור, ירון לונדון, חיים חפר, עמנואל זמיר, רחל, דידי מנוסי, דוד ברק, יורם טהרלב, אהרון שבתאי, יחיאל מוהר, יוסי גמזו, נתן אלתרמן, אברהם בר-עוז, לאה גולדברג, יצחק קינן, עמוס אטינגר, חיים קינן, רמי קידר, תלמה אליגון, יעקב אורלנד, רחל שפירא, עלי מוהר.
מבצעים: יהורם גאון, אריק איינשטיין, חווה אלברשטיין, עופרה חזה, אייל גולן, צוות הווי פיקוד צפון, מירי אלוני, אילנית, יהודית רביץ, עליזה עזיקרי, החלונות הגבוהים, הגבעתרון, להקת הנח"ל, אילן ואילנית, דקלון, יזהר כהן, הפרברים, הדודאים, בעז שרעבי, גאולה גיל, משה דץ ולהקת חופים ועוד.

Singing Dancing 80 Songs

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות