התקווה 6 - הכל עוד לפניי

הכל עוד לפניי

התקווה 6

התו השמיני
3.5/5

ב-2007, שר עמרי גליקמן "אם אפגוש את אלוהים", עשר שנים אחרי הוא יורד  לאדמה ומבקש רק "משהו נעים לנשמה" מה זה אומר? להתנתק מהכל. להישאר עם מוסיקה. לא משהו טראומטי. סתם קיטור בתוך הבלגן המקומי, עוד מהדורת חדשות, מתכוננים לעוד מלחמה, הכל נשמע כמו  עוד אזעקה. אז בואו נברח לצפון. נתנתק מהבלגנים. אחרי משפט כמו "השקט נעדר, אך הארץ נהדרת", אתה מבין שלגליקמן אין כנראה יומרות טקסטואליות. להתקווה 6 יש תמיד משהו נעים ולא עמוק לנשמה. בדבר אחד גליקמן צודק בשיר הזה: הגעגועים לאריק (איינשטיין), מאיר (אריאל) ולזוהר (ארגוב) מוצדקים, כי בינתיים אין להם תחליפים, והמשהו הנעים לנשמה אינו מוסיקה שקורצה מאותה קלאסיקה עליה שר גליקמן.
הכל עוד לפניו, כמו שאומר שיר מס. 6. הכל סבבה. "אני רוצה להיות הכל אם זה אפשרי", שר גליקמן בתזמור בגרוב  אפרו אלקטרוני. אל דאגה. אנחנו בעיצומה של חגיגה. משפט כמו "אני בוחר לברר מהלא נודע" נטמע בהילולת הצלילים. הרעיון של "באתי לעולם לתת את הזמן" מתמסמס. ממשיכים לשמוח ועולים ל על מסלול הטיול של "קופנגן", חופשה עתידית בקצב רגאיי. מה שבא לו לעשות. בית מלון בקוסומוי. ההפקה המוסיקלית תסחוף אתכם למעגל הרוקדים. מה מעבר? אל תחפשו מעבר. פניה של התקווה 6 לטיולים רקידים עושים שמח. משהו נעים לנשמה. משהו שמח לרגליים, ואם מתעקשים לדלות איזשהו מסר אירוני אז – "כולם חיים בסרט", "כולם זזים לפי פסקול הסרט" ו"כשהאמונה כבר לא עוזרת/ נחזור לסרט, נחיה בסרט". למרות האירוניה, התקווה 6 היא חלק מהסרט  הקליל הזה, שבו מככבת "אישה של גבר אחד" שלא עושה חשבון לאף אחד, אפילו מתעלמת ממי שכותב לה "המנונים".  היא תיקח את הקהל למעגל הריקודים במחיאות כף קצובות.
משהו עצוב שלא קורץ לרחבות? – "היא לא תדע כמה שקשה לי בלעדיה" – אבל גם כאן זה לא ילך ללא קצב מחיאות כף  ותחושת פאנקי מזיזה.
הבקשה לאלוהים ש"ישים עין עלינו" בהשתתפות מוש בן ארי היא חלק מהסיפור האופטימי המתרפס של התקווה 6. הניסיון לחבר בין מציאות עכורה לאלוהים הוא שטחי וסתמי, בהפקה משדרגת של דני "פילוני" קרק, שקישט בפעלולי סאונד אלקטרוני. התקווה 6 אינה מתיימרת ליותר: בעולם כבד ומותש, השיר הזה יספק משב רוח קל ומשחרר במקצבי האפרו התוססים של החבורה המשודרגים באלקטרוניקה אפקטיבית. לא לחפש משהו מעבר.  אמירת השלום הנדושה לקראת סיום –"בואו נעצור וניקח נשימה עמוקה/ ונדאג למחר כר היום" – נשמעת המנון אנכרוניסטי מהסוג שאינו מתאים למציאות הפוליטית והחברתית המקומית. הגיע הזמן שהתקווה 6 תתחיל לצאת מהסרט שלה, לחיות בסרט מעניין יותר, מאתגר יותר, פחות קורץ למסלול אמצע דרך מחניף.

שירים: משהו נעים לנשמה, חיים בסרט, אשה של גבר אחד, שים עין עלינו – עם מוש בן ארי, הכל עוד לפני, קופנגן עם אינפקטד מאשרום, היא לא תדע, מזל, שלום, רמת השרון

שירה: עמרי גליקמן. קלידים ופסנתר: שלי גליקמן. בס: עמית שגיא. תופים: מיכאל אבגיל. סקסופון: אילן אדירי. חצוצרה: ברק הנר. קלידים ומחשב: יונתן לינב. תכנותים: דני "פילוני" קרק. עיבוד והפקה מוסיקלית: דני "פילוני" קרק.

משהו נעים לנשמה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות