התקווה 6 מפה לשם

התקווה 6 מפה לשם

13 השירים אינם מצטרפים לאלבום הומוגני, אבל יש בהם רגעים טובים ולאו דווקא בשירי אפטמפו שמחים

4/5

ב"שללו לי", השיר התשיעי בחדש של התקווה 6, מערכון מוסיקלי על היתקלות עם המשטרה, אתה מרגיש שהמסיבה עוד צעירה. עומרי גליקמן ו"תקוותו" ממשיכים אותה ב"לחיים – לחיי רגעים של שמחה". יש ריח של הילולה באוויר, הלחיים מתחרז עם עיניים, כפיים, ואז אנטי קליימקס. כאילו הגיעה המשטרה ב-11 (מספר השיר) וסגרה להם את המסיבה בשיר "המשפחה שלי". סלואו אווירה שמחזיר את גליקמן לאינטימיות של חיק המשפחה, שלא נותנת לו לשכוח את מי שהוא, מן הסתם ההמשך לשיר השלישי באלבום – "לחזור הביתה",  שאומר שלמרות כל היפה שבחוץ, הבית מחזיר לך את השפיות.
גם בשני השירים האחרונים באלבום "אל תדאג ילד", צפירת ארגעה לילדים החיים באזורי מלחמה וב"מי קדם למי" המשדר אוווירה מלנכולית משהו בשיר פילוסופי על שאלות קיום – יש תחושה של מכבים את האורות בסוף המסיבה.
נדמה שיש כאן טעות עריכה: כמו בהופעות – גליקמן והתקווה 6 הם סוג הלהקות שצריכות לגמור בשיא, ממש כמו בשיר הפתיחה "העברית החדשה" – על לקסיקון הלועזית שהשתלט לנו על השפה. שיר מצחיק, חרוז נפלא, מתוזמר מדליק ומקפיץ. את שיר הפתיחה הזה הייתי מעביר לסיום.
13 השירים אינם מצטרפים לאלבום הומוגני, אבל יש בהם רגעים טובים ולאו דווקא בשירי אפטמפו שמחים: "יום יפה" במקצב מידטמפו, מקרין אווירה נוגה יפה. שיר על  אושר בערבון מוגבל, על האושר המדומה מול הביאוס שלו. המוסיקה, הגם שיש בה אלמנטים נוגים יפים, היא יותר שמש מאשר גשם. מסירת מידע אישי במנגינה ובקצב מרוממי רוח. אתה לא מתעטף בעננת עצבות בהקשבה לשיר. עמרי גליקמן והתקווה 6 יצרו סינתזה אפקטיבית בין מקצבי אפרו להיפ הופ, במנגינה שובת לב, בהבעה מלאת כוונה. הגשם שלו אינו מכניס לאווירת מלנכוליה. המוסיקה של התקווה 6 היא (עדיין)  לגמרי שמיים בהירים. יום יפה באמת.
את הניגוד הזה מצליח גליקמן לבטא במנגינה מפעימה ובעיבוד מעשיר מאוד של דני פילוני קרק, שעשה עבודה מצוינת לאורכו ולרוחבו של האלבום. גליקמן מבטא את האמביוולנטיות בחייו גם  ב"חי על הירח" בטון מדופרס משהו, שיר שאומר – "אם אני בא אני רק אורח, עדיין לא מצאתי בכוכב הזה מקום". גם ב"תמיד עכשיו" התקווה 6 נשארת בטון עגמומי בשיר על הזמן והחיים, השלמה עם המצב, אבל גם זריקת שאלה כמו – מי קובע לי את העתיד. השיר מושר בהתכוונות גדולה, בתוספת שכבה יפה של קולות שמשדרגת משמעותית.
שירים קצביים: הדאנס של "הכי יפה בעולם" מחזיר לרחבת המועדון בקצב מהיר ובחריזה קולחת, "רוס ורייצ'ל" פופ מחויך על מתחתן נלהב המעודד את אהובתו בעיבוד קולי אולד סקול (מזכיר את להקות הדו-וופ), לעומת זאת ב"יום חדש עולה" עם אינפקטד מאשרום גליקמן שירבט  גבב סתמי על "קשיים של חוויות". טוב שיש לו הקצב האפרו קריבי, את הרגאיי וכל שאר האלמנטים כמו אנשי האינפקטד, שהעניקו לשיר לשיר את הדרייב ואת הגרוב, ושלחו אותו אל הרחבות, אני מאלה שצריכים להאמין למשמע אוזניים גם בשיר מקפיץ. כאן זה לא קרה,
בסך הכל גליקמן והתקווה 6 מצליחים ברוב האלבום ליצור איזונים יפים בין האישי לבידורי. בעריכה טובה יותר, היינו מקבלים מן הסתם את האלבום הטוב ביותר של התקוה 6 נכון להיום.

התקווה 6 מפה לשם – השירים: העברית החדשה, יום יפה, לחזור הביתה, חי על הירח, תמיד עכשיו, הכי יפה בעולם, רוס ורייצ'ל, יום חדש עולה, שללו לי, לחיים – לחיי רגעים של שמחה, המשפחה שלי, אל תדאג ילד, מי קדם למי

התקווה 6 – יום יפה
התקווה 6 פייסבוק

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות