ז'ולייט גרקו – הופעת פרידה בת"א

/5

היא עדיין סוחבת איתה את כל הקלישאות – "מלכת השנסון", "התגלמות השנסון", "המוזה של משוררי פריז וסופריה". בת כמה היא? לא יפה לשאול גברת בגילה. לפי הגוגל – ז'ולייט גרקו בת 88. זה גיל שמותר לה כבר להכריז על הופעת פרידה, למרות שבן ארצה שארל אזנבור עדיין לא עושה שום סימנים שגם הוא מתכנן בקרוב הופעות אחרונות.
ה – FAZ PARIS כתב עליה: "היא שנסונרית, ואת הקומדיות והטרגדיות 'המיניאטוריות' שלה היא שרה בקלילות מרשימה או בדרמטיות תיאטרלית. כאלה היו הופעותיה המוקדמות, וכאלה הן גם היום. גם אחרי קריירה של חמישים שנה, נדמה שלא השתנתה כלל. היא עדיין חיוורת, עם שיער שחור כפחם ולבושה בשחור… בהופעות שלה, האישה הקטנה הזו נדמית פתאום גבוהה מאוד, קלת דעת, וולגרית וביישנית, חולמנית, מפוחדת ואמיצה, תלוי באווירת השיר שאותו היא מבצעת"
"עלי שלכת", "האקורדיון", "אני שונאת את ימי ראשון", "אני כמו שאני", "תעלות פריז", "ילדה יפה", "השיר של הנאהבים הזקנים", "תפשיט אותי" הם רק חלק מהשירים שהפכו את ז'ולייט גרקו לאגדה עוד בחייה.
מאחוריה חיים סוערים, למן הולדתה בדרום צרפת, חינוכה ע"י נזירות, ימיה הקשים כנערה בפריז בעת הכיבוש הנאצי, כשאמה, פעילה במחתרת נעצרה ונלקחה למחנה, הופעותיה ב"קומדי פריז", הצטרפותה לתנועה הקומוניסטית, חברותה רבת השנים עם הפילוסוף ז'אן פול סארטר והסופר אלבר קאמי, הרומן עם נגן החצוצרה מיילס דייויס בימים שגדולי הג'אז מארה"ב הופיעו במועדון "לה טאבו", הנישואין לשחקן מישל פיקולי, הוסיפו אף הילה לנערה שהתגלתה בקפה דה פלור בגדה השמאלית של פריז, בימים שלאחר מלחמת העולם השניה, שהפכה למרכז בוהמי תוסס של סופרים ופילוסופים בבתי הקפה, צעירים מבלים לילות ארוכים במועדוני הג'אז – בפריז המיוחדת הזו הפכה ז'ולייט גרקו לפנים של הבוהמה החדשה. גדולי המשוררים כתבו לה שירים, שזכו לביצועים בלעדיים של הזמרת-שחקנית, עליה אמר סארטר: . "הקול שלה מכווץ לתוכו מיליוני שירים".
גרקו היא זו שהביאה את הטקסט של "עלי שלכת" למלחין ג'וסף קוסמה, וכך נולדה יצירה בת אלמוות. היו ימים שהקהל העדיף את הדרמטיות של פיאף, אבל ההשתתפות בסרטו של קוקטו "אורפאוס" – ביססה את הצלחתה. השיר הראשון שהקליטה היה "אני כמו שאני", למלים של פרוור. היא יצאה להופיע בברזיל ובארצות הברית. מנישואיה הקצרים לשחקן פיליפ למארי נולדה בתה, לורנס למארי.
בצד קריירת שירה, הגיעה גרקו גם לקולנוע ולתיאטרון. בהוליווד עבדה עם במאים כמו אורסון וולס וג'ון יוסטון. היא אף ניהלה רומן עם מפיק העל דאריל זאנוק.
עם חזרתה לצרפת, החלה לעבוד עם סרג' גינסבורג הצעיר. האופי המרדני של שניהם הניב שיתוף פעולה שנמשך כמה שנים, עם להיטים גדולים. למרות הצלחתה הגדולה בשנות השישים בצרפת, היא נכנסה לדיכאון עמוק ואף ניסתה להתאבד ב-1965.בסוף אותה שנה הצליחה להתגבר על הדיכאון ונישאה לשחקן מישל פיקולי. ב-1968 היא שרה את אחד מלהיטה הגדולים, "תפשיט אותי".
גרקו הייתה תמיד זמרת מעורבת, נאמנה לרעיונותיה החברתיים, נלחמה בעד זכויות האדם והיתה פעילה פוליטית. כשהוזמנה להופיע בצ'ילה בעת שלטונו של פינושה, בחרה לשיר שירים אנטי מלחמתיים, הקהל שרק לה בוז, אך גרקו היתה גאה מאוד במעשיה. ב-1982 פרסמה אוטוביוגרפיה, ב-1989 נישאה לז'ראר ז'ואנסט, הפסנתרן שלה והמעבד המוסיקלי זה שנים רבות. למרות פסקי הזמן הגדולים שלקחה בקריירה שלה, לא הפסיקה להתחדש, ובאלבומיה האחרונים שיתפה פעולה עם יוצרים מהשנסון הצרפתי החדש, כמו בנג'מין בולי וכריסטוף מיוסק. למרות גילה היא אינה מפסיקה להופיע, ליצור, לחדש ולהפתיע.
מלווה בבעלה הפסנתרן ז'ראר ז'ואנסט ובנגן האקורדיון הוירטואוז ז'אן-לואי מטינייה, תעלה גרקו על במת היכל התרבות במסגרת סיבוב ההופעות "פרידה", עליו הכריזה כסיבוב ההופעות האחרון שלה.

היכל התרבות תל אביב ב- 4 במאי 2015

צילום: Jean Marc Lubrano

על הופעתה הקודמת בישראל ביוני 2007

 

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות