ז'ולייט גרקו 2 צילום מרגלית חרסונסקי

ז'ולייט גרקו, מלכת השנסון, בת 93 במותה

בגיל 88, כשהופיעה כאן כתבתי: זה גיל שמותר לה כבר להכריז על הופעת פרידה. אבל היא המשיכה

/5

היא הנציחה כמה מהשירים המוכרים ביותר בצרפת בקריירה מתמשכת של שבעה עשורים, כולל הקלאסיקות "Soul le ciel de Paris" ("מתחת לשמי פריז") ו – " Je hais les dimanches" ("אני שונאת ימי ראשון").
ז'ולייט גרקו, הזמרת הצרפתית, השחקנית, אייקון התרבות ששימשה השראה לפילוסופים אקזיסטנציאליסטים של צרפת שלאחר המלחמה מתה בגיל 93. הופעתה האחרונה בישראל היתה במאי 2015 בהיכל התרבות בת"א.

גרקו נפטרה בביתה ברמטואל שבדרום צרפת, ליד סנט טרופז. ראש עיריית ניס, כריסטיאן אסטרוסי, צייץ כי "גברת מפוארת מאוד, אמנית עצומה הלכה לעולמה.
אפשר להמשיך אותו בכל הקלישאות – "מלכת השנסון", "התגלמות השנסון", "המוזה של משוררי פריז וסופריה".  ה – FAZ PARIS כתב עליה: "היא שנסונרית, ואת הקומדיות והטרגדיות 'המיניאטוריות' שלה היא שרה בקלילות מרשימה או בדרמטיות תיאטרלית. כאלה היו הופעותיה המוקדמות, וכאלה הן גם היום. גם אחרי קריירה של חמישים שנה, נדמה שלא השתנתה כלל. היא עדיין חיוורת, עם שיער שחור כפחם ולבושה בשחור… בהופעות שלה, האישה הקטנה הזו נדמית פתאום גבוהה מאוד, קלת דעת, וולגרית וביישנית, חולמנית, מפוחדת ואמיצה, תלוי באווירת השיר שאותו היא מבצעת"
"עלי שלכת", "האקורדיון", "אני שונאת את ימי ראשון", "אני כמו שאני", "תעלות פריז", "ילדה יפה", "השיר של הנאהבים הזקנים", "תפשיט אותי" הם רק חלק מהשירים שהפכו את ז'ולייט גרקו לאגדה עוד בחייה.

עברה חיים סוערים.  תחנות:  למן הולדתה בדרום צרפת, חינוכה ע"י נזירות, ימיה הקשים כנערה בפריז בעת הכיבוש הנאצי, כשאמה, פעילה במחתרת נעצרה ונלקחה למחנה, הופעותיה ב"קומדי פריז", הצטרפותה לתנועה הקומוניסטית, חברותה רבת השנים עם הפילוסוף ז'אן פול סארטר והסופר אלבר קאמי, הרומן עם נגן החצוצרה מיילס דייויס בימים שגדולי הג'אז מארה"ב הופיעו במועדון "לה טאבו", הנישואין לשחקן מישל פיקולי. כל אלה הוסיפו  הילה לנערה שהתגלתה בקפה דה פלור בגדה השמאלית של פריז, בימים שלאחר מלחמת העולם השניה, שהפכה למרכז בוהמי תוסס של סופרים ופילוסופים בבתי הקפה, צעירים מבלים לילות ארוכים במועדוני הג'אז.  בפריז המיוחדת הזו הפכה ז'ולייט גרקו לפנים של הבוהמה החדשה. גדולי המשוררים כתבו לה שירים, שזכו לביצועים בלעדיים של הזמרת-שחקנית, עליה אמר סארטר: . "הקול שלה מכווץ לתוכו מיליוני שירים".
גרקו היא זו שהביאה את הטקסט של "עלי שלכת" למלחין ג'וסף קוסמה, וכך נולדה יצירה בת אלמוות. היו ימים שהקהל העדיף את הדרמטיות של פיאף, אבל ההשתתפות בסרטו של קוקטו "אורפאוס" – ביססה את הצלחתה. השיר הראשון שהקליטה היה "אני כמו שאני", למלים של פרוור. היא יצאה להופיע בברזיל ובארצות הברית. מנישואיה הקצרים לשחקן פיליפ למארי נולדה בתה, לורנס למארי.

בצד קריירת שירה, הגיעה גרקו גם לקולנוע ולתיאטרון. בהוליווד עבדה עם במאים כמו אורסון וולס וג'ון יוסטון. היא אף ניהלה רומן עם מפיק העל דאריל זאנוק.
עם חזרתה לצרפת, החלה לעבוד עם סרג' גינסבורג הצעיר. האופי המרדני של שניהם הניב שיתוף פעולה שנמשך כמה שנים, עם להיטים גדולים. למרות הצלחתה הגדולה בשנות השישים בצרפת, היא נכנסה לדיכאון עמוק ואף ניסתה להתאבד ב-1965. בסוף אותה שנה הצליחה להתגבר על הדיכאון ונישאה לשחקן מישל פיקולי. ב-1968 היא שרה את אחד מלהיטה הגדולים, "תפשיט אותי".
גרקו הייתה תמיד זמרת מעורבת, נאמנה לרעיונותיה החברתיים, נלחמה בעד זכויות האדם והיתה פעילה פוליטית. כשהוזמנה להופיע בצ'ילה בעת שלטונו של פינושה, בחרה לשיר שירים אנטי מלחמתיים, הקהל שרק לה בוז, אך גרקו היתה גאה מאוד במעשיה. ב-1982 פרסמה אוטוביוגרפיה, ב-1989 נישאה לז'ראר ז'ואנסט, הפסנתרן שלה והמעבד המוסיקלי זה שנים רבות. למרות פסקי הזמן הגדולים שלקחה בקריירה שלה, לא הפסיקה להתחדש, ובאלבומיה האחרונים שיתפה פעולה עם יוצרים מהשנסון הצרפתי החדש, כמו בנג'מין בולי וכריסטוף מיוסק. למרות גילה היא אינה מפסיקה להופיע, ליצור, לחדש ולהפתיע.
מלווה בבעלה הפסנתרן ז'ראר ז'ואנסט ובנגן האקורדיון הוירטואוז ז'אן-לואי מטינייה, הגיעה  גרקו אל במת היכל התרבות במסגרת סיבוב ההופעות "פרידה", עליו הכריזה כסיבוב ההופעות האחרון שלה. בגיל 88, כשהופיעה כאן כתבתי: זה גיל שמותר לה כבר להכריז על הופעת פרידה. אבל היא המשיכה, בחודש מרץ, 2016, גרקו לקתה בשבץ מוחי בזמן שהיא עצרה בליון במסגרת סיבוב ההופעות שלה. זה היה האקורד האחרון בקריירה שלה.  באותה שנה בתה היחידה, לורנס-מארי, נפטרה מסרטן.

באולימפיה בפריז ב-2014 עם החצוצרן הלבנוני איברהים מעלוף –  La Javanaise



Juliette Greco sings Sous le ciel de Paris

Je hais les dimanches – Juliette Gréco

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות