כשמגיע הרגע להחליט, נכנסת ללחץ, עדיין לא סגורה על היחסים העתידיים ביניהם, לא שלמה עם עצמה, סערת רגשות סותרים, פוחדת לעשות את הצעד. עמית רוזנמן שרה את מטען ההתלבטות החונק במסגרת פרויקט "שלג" של היוצר נדב פרסר, שזכור לטובה מ – Lost Lights צמד הדרים פופ (dream pop), תת ז'אנר של רוק אלטרנטיבי ניאו פסיכודלי.
המוסיקה מעלה על מסלול הרדיו המתיידד במנגינה ובקצב. יש בו תנועתיות יפה, עיבוד אלקטרו עשיר, ביצוע אמוציונאלי שמכיל את סערת הרגשות, צליל פופ אקוסטי בהיר מהוקצע שמבהיר נפלא את קווי המתאר של הזמרת. עמית רוזנמן שרה את הנרטיב במלא ההתכוונות, בדרמטיות אמינה, במנעד רב ניואנסים, בגווונים קוליים נדירים.  אם פופ בעברית – הפרוייקט של נדב פרסר המוגדר "שירי חורף המושרים ע"י זמרות שונות", הוא אחד האטרקטיביים והמיוחדים במקומותינו באלה הימים.

חודשים חלפו אתה עוד כאן/ צלקות נוספו וגם אשמה
על כל העוד נראה/ ועל כל האולי/ תן לי זמן אני צריכה עוד קצת זמן
אחרים היו עכשיו אינם/ פתרון זמני ללב עקשן
עשרות הזדמנויות/ דחינו למחר/ תן לי זמן אני צריכה עוד קצת זמן
הכל סוגר עלי/ הכל מהר מדי/ תחכה רק נשימה לפני שמתחילים
רצים בכל הכח/ אני רוצה לצרוח/ תתן לי זמן אני צריכה עוד קצת זמן
סיימנו לדבר הכל מוכן/ שקועה במחשבות ומחכה/ לרגע המושלם/ לסוף הסערה
תן לי זמן אני צריכה עוד קצת זמן
זכרונות טובים של יום לבן/ דוהים ומתחלפים בתוך עשן/ של פחד משתק/ של טעויות עבר
תן לי זמן אני צריכה עוד קצת זמן
הכל סוגר עלי/ הכל מהר מדי/ תחכה רק נשימה לפני שמתחילים
רצים בכל הכח/ אני רוצה לצרוח/ תתן לי זמן אני צריכה עוד קצת זמן
אני יודעת שאתה לא תשאר תמיד/ אם לא אתן לך סימן אתה ודאי תמשיך
לפני שתוותר על כל מה שבנינו כאן/ רק בקשה אחת/ תן לי עוד זמן