מייק גרסון bowie Celebration צילום מרגלית חרסונסקי

חגיגת דיוויד בואי A Bowie Celebration

The David Bowie

היכל התרבות תל אביב
/5

היכל התרבות תל-אביב – 30 בינואר 2020. סיבה למסיבת דיוויד בואי בהיכל: ינואר הוא חודש הולדתו, מותו ויציאת אלבומו האחרון Black Star בשנת 2016. זהו החודש שיהיה קשור לנצח עם דיוויד בואי. זהו החודש שהכי ראוי לזכור ולחגוג את המוזיקה שלו, החיים והמורשת של מי שהיה אמן הפופ הגדול ביותר של בריטניה.
עדיין קשה להאמין שחלפו למעלה מארבע שנים מאז שדיויד בואי נפרד מהעולם . בוקרו של ה- 10 בינואר 2016 היה אחד מאותם רגעים שהחדשות היכו בתדהמה. לא יכולתי להאמין, שהכוח היצירתי העצום הזה לא היה איתנו עוד.
מאז שחדל להופיע בשנת 2004 – בעיקר בגלל בעיות בריאות, התרגלנו שלא לראות אותו על הבמות. רק יציאתו הפתאומית והבלתי צפויה של אלבומו, The Next Day, בשנת 2013, החזירה את בואי לתודעה הציבורית, חיברה אותו מחדש למורשת אלבומי העבר. יציאתו של מה שההתברר כאלבום האחרון שלו, "בלקסטאר", הייתה דרמטית לא פחות, היא הועמדה בצל הגדול של הידיעה המדהימה על מותו רק יומיים לאחר יום הולדתו ה -69.
הרכבי סופרגרופס שניגנו את המוסיקה של בואי אינם דבר חדש. טוני ויסקונטי הוביל הרכב שביצע את שיריו עוד לפני שבואי נפטר. מאז 2018 – הפסנתרן מייק גרסון, חבר הלהקה היציב ביותר של דיוויד בואי מאז 1972 ועד להופעתו האחרונה ב-2006 מוביל ערב הצדעה לבואי בהרכב שזמריו מתחלפים. מי  שניגן בלמעלה מ 20 אלבומי בואי, כולל הסולו המדובר ביותר שלו ב-Aladdin Sane,  וב-1000 הופעות שלו, הקים להקת מוזיקאים מקצועיים, שהמשותף להם היא העובדה שרבים, אם לא כולם, ניגנו עם בואי או שהיה להם קשר לעבודותיו לאורך השנים. החבורה נמצאת כבר בשנה השלישית שלה עם מיטב השירים הקלאסיים של בואי.
מסע ההופעות המשחזר תמהיל מלהיטיו ושיריו  מרפרטואר  מכל האלבומים. גרסון, שהוביל את הקונצרט בהיכל, סיפר את הסיפורים בין השירים, הזמין את הזמרים הבריטיים, גם את מיי פינגולד המצוינת ששרה Space Oddity וגם Five Years ובחלק השני של המופע Starman, את יוסי פיין לנגן בס שני ב – Let's Dance, ושלושה מתלמידי רימון שזכו בתחרות בבית ספרם –  לשיר Life On Mars, ביצוע שלא ייכנס לרשימת הקאברים הבלתי נשכחים של שירי דיוויד בואי.
גרסון הפליא להוביל את הערב בפסנתר ובקלידים. הפינאלה שלו ל – Aladdin Sane היה תמצית הוריטואוזיות והמיומנות שלו כפסתרן ג'אז וקלאסי. Heroes בסיום השאיר את הקהל עם תחושה של – רוצים עוד מהטוב הזה.
מעט מוזר יהיה לומר – מי שחסר היה על הבמה היה דיוויד בואי. מה חבל שלא דאגו לוידיאו שיקרין משהו מדמותו ומחייו. מה שבטוח: החסרון והחלל שיצר אחרי מותו הם שמעצימים ערבי קאברים מהסוג הזה, ובעיקר בזכות רמת הנגינה וההיכרות של הנגנים  איתו. מופע ההצדעה נועד למעריצים שאהבו את בואי ואת המוזיקה שלו, וגם למי שעשו הכרה מאוחרת איתה והתאהבו. דיוויד בואי נוכח תמיד במוחנו, ליבנו ובנפשנו. ללא ספק: המוזיקה והאמנות של בואי השפיעו לא רק על הדורות הקודמים והקיימים אלא ימשיכו להשפיע על דורות  בעתיד.

שירים: Rebel Rebel, Moonage Daydream, Changes, Lady Grinning Soul, Time, Space Oddity, Five Years, Man Who Sold The World' Lets Dance, Life On Mars, Starman, Ziggy, Suffragette City, All the Youg Dudes, Modern Love, Rock & Rokk Suicide, Aladdin Sane, Heroes

נגנים: מייק גרסון – פסנתר, קלידים, גרי לאונרד – גיטרה, כרמין רוחאס – בס, אלן צ'יילדס  תופים
זמרים: סאס ג'ורדן, סיימון ווסטברוק.
נגן אורח: יוסי פיין

Mike Garson, Gerry Leonard, Carmine Rojas, Alan Childs plus Sass Jordan Sass Jordan, Simon Westbrook Mae finegold

צילומים: מרגלית חרסונסקי

Time

Lady Grinning Soul

Lets Dance

Starman

Ziggy

All The Young Dudes

Modern Love

Aladdin Sane

Heroes

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות