עיון ביקורת

חגית לירון , יום יום שעה שעה (מילים: חגית לירון לחן, עיבוד, הפקה מוסיקלית: אילן וירצברג, אוקטובר 2017)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

חדוות הציד מול חדוות הרוח. החתול והציפור. משלי חיות עם מוסר השכל וקורטוב של הומור. חגית לירון שרה את לחנו של אילן וירצברג בכוונה גדולה כמו הסיפור בעצמותיה. הלחן היפהפה, העיבוד המוצלח לגיטרות יצרו דרמה מוסיקלית עשירה, ההופכת את השיחה בין החתול לציפור ל"אנושית" מאוד. וירצברג העניק חיים של ממש לשיר הזה, והזכיר  לי את הימים, בהם גילינו "שירי משוררים" באמצעות מוסיקה, שאינה קשורה באופנה.  גם כאן המלחין והמעבד הצליח בהמצאה מוסיקלית מבריקה  ל"לספר" את הסיפור שלו בשיר. שירתה של חגית לירון תיאטרלית, מוסיפה נדבך של ממש לתוצאה הסופית.

אני זוכר אותָך/ אמר החתול לציפור שישבה על העץ /אני זוכר, מֵריח ושומר 
שלא תעופי גבוה מִדַי, 
אני זוכר את חֶדוות הצַיִיד/  חכי לי /יום יום, שעה שעה/ חכי לי. 
אני זוכרת אותך/ אמרה הציפור לחתול / שישב לו ממול / אני דוכיפת / אם לא אִכפת לךָ / ולא מתכוונת לחכות / אני עפה / אני זוכרת את חֶדוות הרוח / חכה לי / יום יום, שעה שעה, 
אני זוכר אותָך / אמר החתול לציפור שישבה על העץ / אני זוכרת אותך/ אמרה הציפור לחתול ואחר כך היא עפה / אני זוכר את חֶדוות הצַיִיד/ חכי לי / יום יום, שעה שעה, 
חכי ליאני זוכרת את חֶדוות הרוח/ חכה לייום יום, שעה שעה / חכה לי.

*** שיר מתוך אלבום הבכורה של חגית לירון, זמרת מקיבוץ בית-אלפא. חגית: "השיר נכתב בהשראת החתול שלי, שחדוות הצייד סחפה אותו לנסות את מזלו יום יום על העץ מול חלוני. משם הגיע השיר למחוזות רחוקים והפך לדיאלוג במרדף שבֵּינו לבֵינה, יום יום, שעה שעה…"

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *