אביתר בנאי מתראיין. למעשה, יותר מתראיין מאשר שר. שלומי שבן מצליח בחצי שעה להוציא ממנו ראיון טוב. היכולת שלו לגעת ברגישות מתחשבת בנקודות רגישות, גם אישיות, גם תובנות היא סוג של עיתונאות טלויזיונית נדירה. אילו היה מוסיף כמה מילים על מהות הייחוד המוסיקלי של בנאי – היינו מקבלים מאסטרפיס.
בשלושים ותשע דקות שמענו מאביתר בנאי על חלום שהוליד שיר ("תל אביב"), על המוסיקאי הכי משפיע בחייו (מאיר האח ז"ל) על נושא ההינצלות בחייו בעקבות השיר "יש לי סיכוי". על הניסיון להשתחרר מהלקאה עצמית, על היחס בין משפחה לאמנות ("הקורונה כאילו נתנה כאפה לאמנות ושמה את המשפחה במקום מאוד מרכזי") , על מסלול החיים התובעני שהוא מנהל (לומד, מלמד, יוצר מקליט, משפחה), על הדואט הנדיר עם מאיר בבארבי וגם: איך השפיעה תקופת הקורנה על תפישת האמנות שלו.
הבונוס: אבישי כהן כאורח בחצוצרה, העניק לבנאי אלמנט ג'אזי ב"המון אנשים", שנשמע כמו סטנדרט חדש. היה משהו טהור, כמעט מאגי במפגש בין אביתר ושלומי בהיכל התרבות הריק – למי שמחפש עוד נקודת אור מימי הקורונה.
*** אביתר בנאי מהפייסבוק: "שבן ואני כמעט נפגשים כבר הרבה שנים, תמיד כמעט. סוף סוף נפגשנו, כאן, בתוכנית שלו. וזה זרם כאילו גדלנו באותו הכפר. מרגישים זה את זה במבט. מדברים כמו אחים. ומנגנים".
