חני דינור עכשיו נאהב

עכשיו נאהב

חני דינור

הפקה עצמאית
3.5/5

11 השירים החדשים הם תמהיל אקלקטי של  זמרת שמנסה להיות סינגר-סונגרייטר וגם לשיר יוצרים שונים.  חני דינור שרה את עצמה בטון אפרורי אמין כמו ב"שנת שמיטה" – הרהורי מהות חיים (שחרור, ויתור על השליטה או להגיע  לאיזון מעודן) בתזמור ג'אז קברטי. מצד שני: דינור הלחינה נפלא שיר של אורציון ברתנא – "הערב הירוק" שאומר: "לראות את הזיכרון המתרחק/ ריחו נשאר איתי, מושיט אלי ידיים/ כאילו נעלם אבל הגל זאת מחבק". העיבוד עוטף את השיר בתזמור אווירה רומנטי המעצים את תחושת הגעגוע – "חיה שמבינה הכל".
דינור הולכת על שיר חאפלה אוריינטאלי קליל מחויך כ"חתן כלה", שאינו תורם לקוהרנטיות של האלבום.  מול הפשטות הזו ניסתה קצב פאנקי לטקסט לא פשוט כמו "נודדת" (יערה בן דוד) שאומר: "נודדת בין המבט האחרון/ לבין פשרו המתבהר עם השנים", לחן ומילים שאינם מתחברים ליצירה מוסיקלית של ממש. משכנעת יותר הפשטות של "לפעמים" בצליל אקוסטי ובעיבוד אפקטיבי, פזמון כתוב היטב, מעין שאנסון של גל שריג – "לפעמים אני מוצאת בתוך החושך/ את התשובות שלא ידעתי גם באור". פחות מתחבר לאלבום השיר העגמומי "אהבה וכאב" של ז'קי ברקן, ולא רק משום שדינור שרה בלשון זכר, אלא בעיקר מפני שהמוסיקה לא מעניינת, אפילו סתמית.
הדואט "עכשיו נאהב" עם הזמר אמין כיוף בתערובת של עברית וערבית הוא מחווה אטרקטיבית בשני קולות, אבל אינו תורם ללכידות של האלבום. לעומת זאת – "שיר שעף" לפי מילים של לאה נאור הוא משב רוח רענן בסגנון עממי הבלקני רקיד שהזכיר לי את חוה אלברשטיין – כאן בעיבוד פאנקי יפה. "כבר ילדה גדולה" בסיום הוא עוד ניסון אינטימי מוצלח לחבר את הסונגרייטר לסינגר, ושוב חוזרת דינור לשאלת מהות החיים בניסיון לבחון שחרור על פני המרוץ: "לחיות במנוחה/ להפסיק את הטירוף ולעוף, לעוף לעוף". רגעים יפים של יוצרת-זמרת מוכשרת, אבל עדיין לוקה בבחירות כדי להגיע לאלבום אחיד יותר, שלם יותר, עמוק יותר.

הפקה מוזיקלית: קובי ישראלית

שירים: שנת שמיטה, נהדרת, חשופה, לפעמים, אהבה וכאב, עכשיו נאהב, הערב הירוק, גשם שמש, שיר שעף, חתן כלה, כבר ילדה גדולה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות