"ספינת הגעגועים" היא מטפורה מגושמת לשיר העוסק בכמיהה לאהוב. זוהי כבר פרשנות מיותרת על מה שמתואר בשיר – "ספינתך עוגנת בנמל השחר" ו"גם הלילה שוב הפלגתם". ברור שמדובר בדימוי העוסק בגעגועים, ומיותר להסבירם בביטוי הנמלץ והמנופח "ספינת הגעגועים".
בן דנציג ואילן ארד העניקו לגעגועים מנגינה והרמוניה נוגים, שהם מהלך מוסיקלי המייפה את העצב בטונים רכים בעיבוד אפקטיבי לחצוצרה (פתיח) עם אלמנטים מזרחיים. השירה נשמעת מעט מהוססת בתחילת השיר, משתפרת בהמשך, בתלכיד הקולי, במעבר למהלך קצבי מהיר ואפקטיבי יותר.
*** השיר נכתב ע"י אילן ארד ובן דנציג בעקבות פטירת אביו של אילן, כפי שהוא מספר: " לאחר פטירת אבי, אמי המשיכה לפגוש אותו. בלילה עלתה על הסיפון והפליגה איתו למקומות שכבר ראו ולמקומות בהם לא היו מעולם"
אור עדין / נמשך אל תוך החדר . מקדם פניך אל הבוקר הקרב ובא / ספינתך עוגנת בנמל השחר / את ..נשארת רק עוד רגע מקשיבה
גם הלילה שוב הפלגתם / על הים שאין לו סוף / ודיברת אליו בשקט / עד שבאתם אל החוף / וצריך עכשיו לצאת ולבוא בין אנשים / ולשמור עמוק בלב / את ספינת הגעגועים
את עוברת את הדלת / והיום הזה מרהיב / מגיעה ועובדת עד אשר בחוץ מזהיב / משתקף הערב / בתמונה שממולך / ועיניו הצוחקות משחקות / ומלטפות את מבטך
גם הלילה שוב הפלגתם / על הים שאין לו סוף . ודיברת אליו בשקט / עד שבאתם אל החוף
וצריך עכשיו לצאת ולבוא בין אנשים / ולשמור עמוק בלב / את ספינת הגעגועים
אילן ארד: שירה וחליל, בן דנציג: שירה , באס וגיטרות, שלומי אלון: קולות , קלידים, גיטרה, אדיר כוכבי: חצוצרה, דודוש קלמס: פסנתר, דניאל תנחלסון: ויולה וכינור, ניר מנצור: תופים, יאיר צברי: כלי הקשה, נופר צפרוני יגל : קולות, בימוי קליפ , צילום ועריכה : ערן ג'אגו
