הלחנת שירי משוררים – אתגר לא פשוט. גם כששיר אינו "מבקש" להתעטף בלחן, לעיתים, המוסיקה מוסיפה לו נדבך, ומעניקה לו ערך מוסף חיוני. מצד שני – עלולה לסטות מנהתיב של כותבו. תמר אייזנמן הלחינה את "בנחל אכזב" במסגרת "אי במערבולת" – נשים מלחינות ובמבצעות את שיריה של המשוררת זלדה. השיר מתאר את הטבע המשתלט ברוע שלו על בני האדם. "נחל אכזב" מייצר סוג של הטעייה/ אשלייה. השרב משתלט, ובמקום מים זכים, בולעים אבק. עם זאת באופל מסתמנת איזושהי תקווה בדמות יסמין לבן, ניגוד לצבעו "השחור" של החושך, וגם בריחו טוב – "נשים מתעלפות מריח מתוק", מתפתות לנעים, גם למשיכתו של הגבר מזרה האש (קין) אבל המשיכה היא גם קטלנית – "מתעלפות מפחד חם". זלדה, מן הסתם, רצתה לבטא את הדואליות והניגודים האלה.
אילו קיבלתי טקסט כזה להלחנה, הייתי מתעלף. הכל מתערבב – תמונות, סמלים ומטפורות. על רצף הקריאה – מאוד קשה לבנות משמעות. רק במבט על קיימת תובנה ונבנית המשמעות, שהחושך והאור מעורבבים זה בזה, והחיים אינם כפי שהם נראים על פניהם, דורשים משנה זהירות. הנחל מזוהה עם מים חיים, אבל כשהוא אכזב, הוא עלול להיות קטלני, ממש כמו ה"גבר", המייצג את הרע (קין הרוצח הראשון), שמפניו מזהירה הדוברת כמו מנחל אכזב.
והנה הפתעה: הלחן הזכיר לי את הטובים שבלחני "שירי המשוררים" של פעם בתוכניות של גל"צ. הוא  מאיר את המילים ומשמעותן. גם המבצעות, יהודית רביץ את תמר אייזנמן כמו מצליחות לספר את הסיפור שבשיר ולתת כבוד לכל מילה – בדואט בהיר ומתכוון. צליל החצוצרה (ספי ציזלינג) מוסיף  לשיר תחושה אפוקליפטית משהו. נוצרה כאן אינטרקציה של מנגינה, מילים וקולות שנותנים למילים של זלדה חיים חדשים ומיוחדים.