0Y0A2109

ממני אליך – אלבום, הופעה

יובל כספין

סלון ביתו בת"א
4/5

עלינו לסלון של יובל כספין לשמוע הדגמות מהאי.פי החדש – "ממני אליך", גרסאות לשירי אהבה, רובם הושרו במקור ע"י נשים לגברים. כספין עשה להם הסבה לשירי אהבה מגבר אל גבר.
הוא הזמין חברים, מוסיקאים, גם נגנים ללוותו. המסגרת הביתית העניקה אינטימיות מהסוג שכספין ניסה לשדר באינטרפרטציות שלו לשירים של גלי עטרי, מירי מסיקה, ריטה, עפרה חזה, שלומית אהרון וגם של דני רובס.
כספין הקדים וסיפר את סיפורו של כל שיר בגילוי לב רגיש ומרגש, שהתמקד בעיקר באהבותיו הנואשות, שהובילו לרוב לשברון לב.
לפתע התברר, כי אנחנו נמצאים בסדנה נפלאה למה שנקרא Covers או ליתר דיוק cover versions. בגרסאות כיסוי החוכמה היא להפוך את השיר לשלך, כאילו שהוא חלק מבשרך. רונה קינן בהקדמה שלה לגרסת הכיסוי לשיר "סוף העונה", להיטה הגדול של גלי עטרי כתבה: "יש משהו מאוד מהנה בעבודה על  קאבר. אני נוגעת בשירים שהייתי רוצה לכתוב, ובביצועם מפצה עצמי על כך, שלא אני כתבתי אותם. זה כמו להתחפש בפורים, אבל לקחת את התחפושת שלך בשיא הרצינות".
יובל כספין לקח שירי אהבה ששרו נשים והתאים אותם למידותיו, עד שאינך מרגיש כי מדובר בתחפושת. זה הוא והבריטון הנהדר שלו שנמצאים בשירים, כמו מבטל את זיהויים עם הגרסה המקורית.
זהו אלבום של שבעה שירים בהפקת מירה עווד ואיל ישי, שכספין מצליח בדרך כלל לברוא אותם מחדש עם "התוכן האמוציונאלי" שלו. קחו את השיר הפותח "אף אחת", המוכר ממירי מסיקה.
כספין אימץ לחלוטין את השיר לחיקו – גם מבחינת התאמת המילים לסיפור שלו. בטון, בהבעה, בדיקציה, בתחושה – השיר עבר לדירה שלו. הוא נמצא לחלוטין בתוך הסיטואציה שהשיר מתאר. העיבוד הולך איתו עקב בצד אגודל, בצעדים קטנים ומדודים. בראשיתו, ובהמשך עובר בהדרגה למצב דרמטי, שר את הכאב בהתכוונות שיש בה אמת, רגישות שמתחלפת לרגש גואה. נדיר לקבל חפיפה כזו בין המנעד הקולי למנעד התחושתי.
את הקונצרט בסלון פתח "נוסע בעקבות האהבה" של דני רובס בליווי הפסנתרן הנהדר אמיר ברנד, שהוסיף מעבר עם טאץ' קלאסי. כספין שר באיפוק כובש לפני שהוא מחליף להילוך רגשני גבוה יותר. מחלק אנרגיות שירה בצורה מדויקת.
חריג: "אל תשכח" הקצבי של עלי מוהר וקובי אושרת עבר כמעט מטמורפוזה בעיבוד פאנקי לכלי נשיפה + קטע ראפ עם תומר שרון. מבחינת כספין – העזה, חידוש והתחדשות. יופי.
ובניגוד מוחלט לסגנון הפאנקי – אינטרפרטציה מושלמת ל"אגדה אבודה" של שלומית אהרון, בעיבוד מינימליסטי לפסנתר. דווקא מתוך הביצוע המאופק-מופנם, הוא משדר את הסיפור בצורה בהירה ומעמיקה. שר את השיר בדקויות ששלומית אהרון יכולה להתקנא בהן.
את "טעות" של תרצה אצר ונורית הירש, הפקיע כספין מחלקתה של חוה אלברשטיין לטובת פרשנות ג'אזית, ושר אותו כסטנדרט מספר השירים האמריקני. זמר ג'אז ממש (Crooner).  בשני שירים אני נשאר עם הביצוע המקורי – "ערב כחול עמוק"  של מאיר אריאל ושלמה יידוב בביצוע של ריטה – בגלל עיבוד לא הכי מהודק  של ביט אלקטרוני ותזמור אוריינטאלי. גם ב"עוד מחכה לאחד" – אני נשאר עם עפרה חזה, למרות עיבוד יפה לחצוצרה, שנגינתה באלבום רשום על ארד ייני ובמופע הביתי – זוהי רותה קליינמן ש"פתחה" את השיר.
בסלון של יובל כספין הבנתי כמה הבחירה שלו בשירים אינה סתמית. ברגשנות וברגישות המיוחדות לו, הוא בוחר אותם כדי לספר את הסיפורים האישיים שלו, ומכאן הפרשנות החדשה, שהיא לעיתים מופלאה מהגרסה המקורית.

נגנים: אמיר ברנד – פסנתר  ("נוסע בעקבות האהבה"), יהודה הגר – פסנתר ("אף אחת") רמי הראל – פסנתר ("עוד מחכה לאחד"), רותה קליינמן – חצוצרה, קובי סלומון – סקסופון, עמיר דויד – תופים, שי אלון – גיטרה, שלישיית בוגלו כן: רוני צור – פסנתר, תום פלג – באס, עמיר דויד – תופים.

צילום: מרגלית חרסונסקי

נוסע בעקבות האהבה

עד מחכה לאחד

אף אחת

טעות 

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן