יובל מנדלסון והמסע לפולין - המורה בכיתה

המורה בכיתה

יובל מנדלסון והמסע לפולין

מילים ולחן: יובל מנדלסון עיבוד והפקה מוסיקלית: אסף תלמודי
4.5/5

יובל מנדלסון עדיין מורה לאזרחות? אם כן, אחרי השיר הזה הוא כבר לא, אלא אם כן מנהל או מנהלת בית ספרו לא נתקלו בשיר או שהם איתו במאבקו הצודק נגד שגרת החינוך המבאסת או שהוא השלים עם המציאות למען פרנסתו. סולנה לשעבר של "שייגעצ" מספר על בוקר אחד במערכת החינוך, שאותה הוא מכיר מקרוב. , מכניס אותנו ל"שיטוט במסדרונות תודעתו של מורה מן המנין", לפי הקומוניקט שנשלח,  בשיר רוק סרקסטי.
השיר:  מחשבות לפני כניסה לכיתה הכוללת סיטואציה אישית (אישה בהריון) שמוסיפה לסבל גם סבל "במונחים של משפחה". מנדלסון אומר: כל מה שמתרחש בעולם מנותק מהליך ההוראה. העורבים השחורים מכים בכנפיים ומנפצים את חלונות הכיתה, והמורה ממשיך כאילו כלום. החינוך שוטף את מוחם של התלמידים ("תלמיד יקר אם תיכשל במדעים … איך תצליח לפרק מוקשים"). חדר המורים מנותק גם הוא מהליך החינוך. המורים מרוכזים אך ורק בעצמם. גם כשמורה (משה תורג'מן) מת, ממשיכים  הלאה. האדישות חוגגת.  המורה לאזרחות לא רוצה למות – מוות רוחני. התקרה שמאיימת בתחילת השיר מציגה את החרדה התמידית, והילד שבתוך המבוגר מבקש: "אמא אני לא רוצה למות".
יובל מנדלסון והמסע לפולין עשו מהשיר רוק גיטרות ישיר. רוק שמח מעיף אותך כתלמיד מורד אל מחוץ לכיתה, שם המורה כבר לא עם הגב לכיתה. הוא עם הפנים אל מערכת החינוך. השיר מוריד שני הילוכים לזכרו של המורה שהלך לעולמו המושר בעצב, לפני שחוזרים לרוק מתחצפן ועסיסי, שזועק את המשך שגרת התהליך החינוכי, עניין של חיים ומוות.
הסיטואציה יותר ממדהימה: מורה רוקר שופך את מה שיש לו להגיד על המערכת בה הוא עובד (או עבד) -ביקורת נוקבת נגד החברה ונגד מובילי ההליכים החינוכיים, וכשזה מגיע במשב רוח של קצב  חסר פשרות, אפשר לשחרר אנחת רווחה, גם אם אתה יודע שמחאה ברוק הישראלי- סופה להתאייד.

הקליפ צולם (דניאל מאיר, ג'ייסון גילברט) בחדרו של אב הבית. כי אולם ההתעמלות היה תפוס.

מתחת לרצפה יושב אדם ומסתכל על התקרה/ יושב אדם ומחכה שהתקרה תפול לו על הראש
תמעך אותו יפה ודק כמו קרש לחיתוך של ירקות/ יושב דקה יושב שעה והתקרה לא ממצמצת
אז הוא נכנס למכונית/ נוסע בכיוון של רמת גן/ העיר רמת גן
הבטן של אהובתי/ הלכה והתנפחה/ (אמרתי)/ הגיע זמן לשלוף את האס
עכשיו צריך לסבול במונחים של משפחה/ בועט בדלת ונכנס/ בוקר טוב תלמידים/ בוקר טוב
המורה בכיתה ויש לו עיניים בגב/ הוא כותב על הלוח/ קוצים בחמסין/ חבצלות בסתיו
העורבים השחורים/ מכים בכנפיים/ מנפצים חלונות/ נכנסים אל החדר/ פנימה
והמורה ממשיך קדימה/ תלמיד יקר אם תכשל במדעים/ איך תתגייס להנדסה
ואיך תצליח לפרק את המוקשים/ לפני שיפרקו אותך/ מדעי המחשב/ זה חשוב
המורה בכיתה…
המורה להיסטוריה משה/ מנשנש פריכיות בפינת הקפה/ המורה לפיננסים עידית
מקנחת אפה במפית/ (מחכה שיביט)/ הלבבות פועמים בחזה/ אך ליבו של משה לא עומד בזה
הוא נופל ונחבט בשולחן/ זה סופו של משה תורג'מן/ ועידית לא הספיקה לומר/ הם הרי מכירים זה מכבר
לא הספיקה בכלל להגיד/ ראתה בו יותר מידיד/ (ויותר לא תגיד)
יום צהוב על בית ספר עולה/ השרת מודעה כבר תולה/ והנוסח בהיר ותקיף/ מחפשים כאן מורה שיחליף
ציפורים קטנטנות/ הדובים במחילות/ צבועים תמיד אוכלים שאריות
המורה בכיתה/ ויש לו עיניים בגב/ הוא כותב על הלוח/ את מה שהיה אז/ את מה שיש עכשיו
העורבים השחורים/ מכים בכנפיים/ מנפצים חלונות/ הם נכנסים אל החדר/ פנימה
והמורה ממשיך קדימה/ פנימה/ אנחנו ממשיכים קדימה
המורה לאזרחות/ הוא לא רוצה למות/ בתור מורה לאזרחות
אמא אני לא רוצה למות

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. שיר די טוב, בטח לא 4-5 כוכבים אבל 3.5 נחמד, לאומן טוב. שאהבתי את אלבומו 2013 הכי הרבה. השיר מתחיל מצויין אבל גם ארוך מידי..ולא בטוח שהחצי השני מצדיק, ומביא איזו הרמוניה מיוחדת.

  2. סביר בהחלט, אבל 4.5 כוכבים ?!?! חחחחח השתגעת ?!!? כן אהבתי את השירים שלו מאמצע דרכו ב"צורה הגאומטרית" (פברואר 2013 !!!!) דווקא. אבל חבל שלא המשיך עם עוד אלבומים מלודיים ורוקיסטיים יפים שכאלה. אבל היה לו שיר קודם טוב מזה, לפני כשנה "הזיפט של יום שישי". שהוא משוחרר ולא ג'נרי מורתי, הוא, אשש של רוקר צעיר. ועם הומור טוב. אבל משהו בשיר הזה משעמממממם. https://yuvalmendelson.bandcamp.com/album/- https://rateyourmusic.com/list/DavidIs/ עם יד על הלב, לפופיסט מזרחי שהיה מוציא שיר סביר בקושי ככה, גם היה מקבל 4.5 כוכבים ? השיר האחרון שביקרת של אהרון למשל, הוא מהמיותר סבירים פלוס ובקודי 3.5 כוכבים נתת לו, אמנם זה הדירוג אליו גם בעיני. אבל זה עדיין מייצג מה שאני אומר- אובר קשיחות למזרחית וסלחנות מוגזמת וניכרת למערבי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן