יוני יעיש - ואת ניצבת שלובה

ואת ניצבת שלובה

יוני יעיש

מילים ולחן: יוני יעיש הפקה מוזיקלית: נדב ביטון
5/5

יוני יעיש שר שיר ייסורים על סוף היחסים בינו ובינה. "ואש תבער בשדה פרחים" – מטפורה שמעידה על הטוב שהתכלה. מה שנשאר – רק השתיקה. האוהב יודע שאין תקווה לשקם את היחסים – "וכבר ידעתי לא אוכל להינצל". הוא מבין כי נענש על חטא הגאווה – "עצבות חיי כיסתה גאוותי". מולו היא ניצבת שקטה, כנועה, שלובה – אחוזה בתוך עצמה, שומרת מרחק.
הטקסט מודרני, החריזה מזכירה שירת ימה"ב, אבל לא נוצר כאן שעטנז. הלחן והעיבוד הם חלק אינטגרטיבי מקינת אהבה אינטימית מאין כמוה. הייסורים מורגשים בכל הברה וצליל. העיבוד – עקב בצד אגודל – נגינתו החמה של נדב ביטון, צליל החליל הבשרני המדברי-שורשי של אמיר שהסאר, שמעניק רובד חיוני להמחשת כאב החסר. החליל הזה כמו מצטרף לשירה של יעיש, שנשמע כמקלף את רגשותיו מעצמו, ועם זאת נשאר עדין מאוד, נמנע מרגשנות. הרגישות הזו – מורגשת בכל מרכיב של השיר היפהפה. האזנתי פעמיים ושלוש, והשיר התעצם מהאזנה להאזנה.

ואש תבער בשדה פרחים איך אסתכל
וכבר ידעתי לא אוכל להינצל
מי שם בחוץ הולך לו לטייל
כשבצידי עפר הרוח תיילל

ומה נשאר משדה פרחים רק שתיקתי
גם עצבות חיי כיסתה גאוותי
ואין שואל היכן אהבתי
כשבצידי עפר תנוח דמעתי

ואת ניצבת שלובה
במי תמימות עיניי טובלות
נפלו שרידי החומות של הלב
ואת ניצבת כנועה
ראו עיניי החוטאות
פרחים עולים בלהבות
מתייסר

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות