יוסי בנאי אמרתי לך שיהיה כך ולא האמנת

אמרתי לך שיהיה כך – ולא האמנת

יוסי בנאי

מילים: יהודה עמיחי לחן, עיבוד והפקה מוסיקלית: יונתן בר גיורא
4.5/5

כבר עשר שנים בלעדיו? לא יכול להיות. אבל רוחו של יוסי בנאי חזק כאן. הקול הזה נשמע כעולה מן האוב, במונולוג המופנה לאהובה על החיים והמוות ומה שביניהם. הוא פותח במטפורה הלקוחה מהנוף: רכבת ובצידה הר שרואים בו שכבות, זו על זו. מכאן – מעבר ליחסים שביניהם. בכל בית הוא החכם אומר לה – "אמרתי לך שיהיה כך – ולא האמנת". היא אינה מוכנה לקבל את החיים כפי שהם, כפי שהוא רואה אותם, אבל כשמגיע הסוף, כשמגיעים לגבול של האהבה שביתה – אין עוד אהבה. יש רק מוות. המוות אנו מוזכר במילה בשיר, אבל הירח שעבד קשה בלילה וניסה לטשטש ניגודים בין מים ודם – מעיד על קיומו (של המוות). גם השורות האחרונות של השיר – השער הנעול, הילדים שהלכו הביתה, החשמל שכבה הם מטפורות של סוף. אם לחזור מהסוף להתחלה: השכבות המונחות בקשת  זו על זו. הן עדות למשהו שהיה ואיננו עוד.
המוסיקה המינורית מייצרת ליוסי בנאי קרקע להבעת  תובנת הגזירה. בנאי מלחש בטון נמוך אפל, בעיבוד  מינימליסטי של צליל מיתר וקולות שמימיים, כאילו הסינגר פוגש את הסונגרייטר לסיעור מוחות-רגשות. האם גם אתם שומעים כאן לאונרד כהן?

**** השיר הוקלט כסקיצה מעט לאחר השלמת העבודה על האלבום "יוסי בנאי קורא תהילים", הפרויקט המשותף השלישי (אחרי האלבומים "פגישה לאין קץ" ו"לאט") של בנאי עם יונתן בר-גיורא ורפי קינן. במסגרת עבודתם המשותפת, עלה רעיון לפרויקט שיוקדש למשורר יהודה עמיחי. מהפרויקט, שלא הבשיל בסופו של דבר, נותרה סקיצה אחת  בלבד לשיר "אמרתי לך שיהיה כך – ולא האמנת". ההקלטה הזאת, שהייתה בידיו של המלחין יונתן בר-גיורא, לא הרפתה ממנו כל השנים והוא השלים אותה ב- 2016. יונתן בר-גיורא: "אני חושב שמעבר להתרגשות הגדולה לשמוע שוב את קולו החד פעמי של יוסי, עשר שנים אחרי שעזב אותנו, "אמרתי לך שיהיה כך- ולא האמנת" הוא שיר שיהיה רלוונטי תמיד, ובעיקר –  כזה שיכול להצטרף כשווה בין שווים לגוף העבודות העצום שהשאיר אחריו יוסי בנאי"  השיר החדש ייכלל בהוצאה חדשה של האלבום "לאט " שיצא בשנת 2001,  במסגרת מארז מיוחד הכולל את האלבומים לאט ושירים אחרונים  בסדרה "כפול 2" שמוציאה הליקון.

ליד הרכבת ראינו שכבות בהר,/ זו על זו, קדומות, קשת על קשת,/ גם אנחנו נהיה כך, אולי מחר, / יחדיו, צמודים, וגבוה מעל – הדשא./ אמרתי לך שיהיה כך – ולא האמנת.

כל הלילה עמל הירח כמטורף/ וטשטש נגודים וסתירות והרגיע דם ומים./ ילדתי, אין עוד הבדל עכשיו,/ כדין כל העולם הוא דין השנים./ אמרתי לך שיהיה כך – ולא האמנת.

הפתיליה והסיר שעליה – בנחת/ מה אכפת לשניהם, הם זה לזה רוחשים,/ גם אנחנו עוד נהיה כך ביחד,/ אדומים וחמים ואחד בשני לוחשים./ אמרתי לך שיהיה כך –ולא האמנת.

יש בנו נגינה ואין בנו די רעם./ מתי סוף-סוף נלמד להיות קשים? / הכפירים, נערה, אינם רעבים אף פעם,/ רק צדיקים וכבשים רעבים ורשים./ אמרתי לך שיהיה כך – ולא האמנת.

ראי, אהבתנו היא עכשיו בלי גבול,/ והגענו לגבול שאין בו אהבה./ השומרים אמרו ססמתם והשער נעול,/ הילדים הלכו הביתה, החשמל כבה./ אמרתי לך שיהיה כך – ולא האמנת.

 

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות