יוסי בנאי קורא אלתרמן 2

עשר שנים למותו – פגישה לאין קץ

יוסי בנאי

יוסי בנאי מגיש נתן אלתרמן
5/5

במלאת 10 שנים למותו מחזירים את האלבום הזה למדפים, ובצדק. יוסי בנאי קורא את שירי אלתרמן בלווי מוסיקה של יונתן בר גיורא, ואיך הוא קורא! טון בהיר, צלול, מפוקח. פתאום לשיר האלתרמני יש חיים. פתאום אתה מקשיב למילים, חש אותן, נכנס לאווירת מסתורין מפתה.
המוסיקה ב"את הלילה שלך" או ב"שיר הזר", נשמעת כמו צלילי נינו רוטה בסצנה של פליני. אווירה רומנטית צובטת בעצבותה. בעיבוד לפסנתר ולצ'לו, בהרמוניה המופלאה, יש סיפור לשיר, ויש מספר שחש את תוגת המילה.
ובשיר "שיר משמר" זהו קצב האוס תעשייתי מהיר ברקע שיוצר מתח, אווירה אורבנית עצבנית. ב"עוד חוזר הניגון" אלה צלילים מושפעי באך, שלוקחים את המאזין למחוזו של השיר באווירה אחרת.
מתוך קריאתו, אתה יכול להבין למה בחר יוסי בנאי לקרוא שירי אלתרמן. הם המתינו לו – בעושרם הדימויי, בקצבם הפנימי, בתיאוריהם ההזויים.
בנאי קורא נפלא את אלתרמן, הוא אינו זקוק אפילו למוסיקה ברקע. בכל מילה יש טון, בכל משפט יש צליל. מפיח חיים בשיר, עושה ממנו מונולוג. קולו העמוק, האנושי, הופך כל שיר למומנט תיאטרלי. לוקח את אלתרמן לחלקה שלו. ככה הוא מרגיש את השיר. ככה הוא מפענח את חרדת-תוגת המשורר. עם זאת, המוסיקה של בר גיורא היא יותר מפסקול מלווה, שמצליח ליצור אינטרקציה עם השיר ועם יוסי, וזה המינון שלא רק משלים את יוסי, אלא מוסיף לשיר מימד. תקשיבו ל"ערב בפונדק השירים הישן" ותבינו. תקשיבו לחיבור בין קלאסי לג'אז ב"הלאה". ג'ס קורן נושף בסקסופון. המימד האינטימי, בהירות הקריאה, הטון האנושי שהופכים את השיר ליישות עצמאית.
אני אוהב את הדיסק אף יותר מאשר דיסק מוסיקה רגיל, כי לראשונה, נדמה לי, אני שומע חיבור אחר ונכון בין טקסט למוסיקה, בלי שזו תאפיל עליו, אלא תשרת אותו מבחוץ בשלל סגנונות מקלאסי דרך פופ ועד ג'אז. אלתרמן הכי מתאים לזה, יוסי בנאי הכי מתאים לזה. כולם יצאו נשכרים. גם המאזין. אלבום של פגישה לאין קץ עם יוסי. מה חבל שאלתרמן לא שמע אותו.

"מתמוטט בא הערב עלי אדמות/ לא בלחם הטוב, לא ביין פונק,/ בחלון השקט/ כבו עיני אדומות — / העלי את האור, בעלת הפונדק" (ערב בפונדק השירים הנושן וזמר לחיי הפונדקית)

"לא הכל הבלים, בתי/ לא הכל הבלים והבל/ גם לכסף הפרתי בריתי/ גם זריתי ימיי להבל/ רק אחריך הלכתי בתי/ כצוואר אחרי החבל" (שיר לאשת נעורים)

"כי סערת עלי, לנצח אנגנך/ שווא חומה אצור לך/ שווא אציב דלתיים/ תשוקתי אלייך ואליי גנך/ ואליי גופי סחרחר, אובד ידיים"  (פגישה לאין קץ)

מילים: נתן אלתרמן
לחנים עיבודים והפקה מוסיקלית: יונתן בר גיורא
הפקה אומנותית: רפי קינן
השירים לקוחים מהספרים "שמחת עניים", "חגיגת קיץ", "עיר היונה"

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות