כמה זה פשוט לומר "בלי אהבה כלום לא חשוב". האהובה כרגיל נקראת להציל. וכמו בכל שירי האהבה, גם הפעם היא עזבה, והאוהב מבקש – "תחזרי". חסרונה מורגש על רקע מציאות מבאסת שחונקת את האינדיבידואל. ארקדי דוכין וזמיר גולן הכינו רשימה אקראית של כל "היותר מדי" בחיינו המודרניים, של המיותר, של העודפים, של הג'אנק פוד והפלסטיק. למעשה, ההצפה הגדולה בכל תחום – אמנות (סרטים), ילדים (צעצועים), איכות הסביבה (עשן) וגם הפסיכולוגי (בדידות) היא שגורמת להרגיש מצוקה, לבקש חבל ההצלה היחיד שבא בחשבון – חזרתה של האהובה.
ארקדי דוכין לקח את הנרטיב לפסנתר שלו, העניק לו מלודיה טיפוסית פשוטה, בהירה מאוד, והוא מצליח בטון רומנטי לשדר את התחושה. לא מפריז בדרמה. מתרפק יותר מאשר מוחה. העיבוד עוטף את השיר בהרמוניה חובקת. מלנכוליות מדודה, עצבות מתוקה, שירת רגש של אמת. מי צריך יותר.
יותר מדי שקט/ יותר מדי פנאי/ יותר מדי עניין/ מסתכלות עלי/ יותר מדי רייטינג/ יותר מדי עיתון/ יותר מדי לילה/ יותר מדי יום
יותר מדי הייטק/ יותר מדי עובדים/ יותר מדי ידיים/ מקצועות מיותרים/ יותר מדי ג'אנק פוד/ יותר מדי סרטים/ ומי בכלל צריך כל כך הרבה צעצועים?
בואי אלי/ כאן זה פשוט תראי… / בלי אהבה כלום לא חשוב/ תחזרי…
יותר מדי מסטיק/ יותר מדי עשן/ עודפים של פלסטיק/ עודפים של זמן/ יותר מדי חופש/ יותר מדי בדידות/ ואין לאן לברוח/ לאהוב או למות
בואי אלי/ כאן זה פשוט תראי… / בלי אהבה כלום לא חשוב/ תחזרי…
