0Y0A7130

ההופעה

יעל נעים

המשכן לאומנויות הבמה ת"א
4.5/5

פעם שלישית שאני שומע את יעל נעים בארץ. היא מגיעה לכאן אחרי אלבומים חדשים ותארים גדולים שהיא זוכה להם בצרפת,  וכאן מותר לה לטפוח בגלוי על השכם באוריינטציה של "גאווה ישראלית", ואפילו להזמין את האח המוכשר אייל נעים לסיים איתה בדואט כדי להעניק לאירוע תחושת משפחתיות.
יעל נעים הגיעה למשכן עם אלבום רביעי – Older, שכולו אנגלית (פרט לשיר "אמא" המערב אנגלית, עברית וצרפתית) , בשיתוף  בן זוגה David Donatien בכלי הקשה וקלידים, והרכב נשים בכלי מיתר וקלידים.
יעל שרה שירים מזווית אישית בוגרת, נושאים הנוגעים במהות ההתבגרות, שאלות של חיים, מוות ויצירה אחרי שחוותה מוות ולידה במשפחתה. את Older היא כתבה על סבתה שנפטרה, שיר ספוג צער עמוק עטוף אווירה חלומית.
מוסיקלית  יעל נעים פורשת את הרב גוניות הסגנונית שלה כנוצות טווס. מהאפביט אפרו של  Walk Until ו – Walk Walk  – מעין  גוספל קצבי על מי שמחפש מקום של חסד בעולם,  השיר הציני על הבאת ילדים לעולם – Make A child, שיר סול עם נגיעה בסגנון פסי הקול של סרטי ג'יימס בונד – Dream In My Head, בו היא מבקשת להיוולד מחדש , להיות מובלת למקומות אחרים, לקבל תשובות לשאלות נצח לא פתורות, להפסיק להעמיד פנים.
מהרגע שהיא נוגעת בקלידי הפסנתר, מתבהרת המיוחדות שלה, היכולת היצירתית לשיר שירים אישיים יפהפיים. להביע פגיעות אנושית, להיות רצינית-כואבת-דרמטית. וגם משוחררת, שמחה, שופעת אנרגיה ומאירת פנים לקהל.
יעל היא זמרת שאינה תלויה בזמן, בסגנון. סקרן אותי איך יישמע שיר כמו Coward על רגעי וחולשה פחד משתקים ("איך הפכתי פחדנית?") המבנה המלודי וההרמוני מורכב יותר משאר השירים, וזוהי יעל נעים של מוסיקה אלטרנטיבית מופלאה בשילוב קולות שמימיים. (ראו וידיאו)
הפרישה הסגנונית שלה מרתקת. היא נוגעת בפופ, גוספל, אפרו, ספריצ'ואל.  הקאברים שלה ל – Toxic של בריטני ספירס ול – Crazy של Gnarls Barkley הם חלק מהפתיחות והעושר שלה.
Trapped מזכיר פופ של שנות השישים במלודיה, במקצב, בליווי הקולי – שיר על הניסיון  ללכת בתלם מול התשוקה לגדול יותר "לכודה בתוך נשמתי/ חשה שאני רוצה יותר/ פשוט משום שאני רוצה לגדול/ לכודה בתוך נשמתי/ מרגישה שאני רוצה את הכל".
הרבה יותר ורסטילית מהההופעות הקודמות שלה כאן בתערובת מרתקת של מוסיקה לבנה ושחורה, של סול ורוק. יש בה משהו מג'וני מיטשל, מקייט בוש ומנינה סימון. יש לה נוכחות בימתית, עוצמות קוליות, וגם לראשונה אוריינטציה של דינמיות בימתית, תאורה מרתקת, ותזמורים אטרקטיביים.  מה צריך יותר.

  1. If You Could See
  2. I Walk Until
  3. Make a Child
  4. Dream in My Head
  5. Coward
  6. Toxic Britney Spears Cover
  7. Trapped
  8. Crazy
  9. Go To The River
  10. Take Me Down
  11. Walk Walk
  12. New Soul
  13. Song With Eyal
  14. Ima
  15. Older
  16. Meme Irene Song

    צילום: מרגלית חרסונסקי

וידיאו 1: Coward

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות