גם אם  תעשו repeat לשיר, תתקשו להצטרף ליעל קראוס. היא מרחפת בספירה משלה. אין כאן מנגינה לשירת יחדיו. בקליפ, יעל מביטה השמימה בתקוווה למצוא את נקודת החיבור הרוחנית-נפשית של עם מושא אהבתה. יותר שם מאשר כאן, מרחפת באווירת הזיה יותר מאשר נמצאת על הקרקע, ממחישה את הוויתה באמצעות הטבע (שלג, ענן, גשם).
טון השירה הוא רך, מהורהר, מלוחש-מנותק משהו. העיבוד חובר אל הקצב האיטי, עוטף את השיר בשכבות סאונד להעצמת תחושת הריחוף וההזיה. השיר לוטף, נוגע אבל מתקשה להגיע. נשארתי באיזושהי תחושה של נים-לא-נים. אולי זה מה שיעל קראוס חשה ורצתה להקרין.

תסריט: יעל קראוס עיצוב: נערן ברזלי, שרה זר ויעל קראוס בימוי: שרה זר צילום, עריכה וצבע: נערן ברזלי

בפתיתים הלבנים של השלג/ הנופלים אל תוך הים/ בפיסה הקטנה של התכלת/ הנראית בין ענן לענן
באבק המרחף בתוך קרן/ החודרת בחשיכה/ בכוכב הראשון של הערב/ אני אהיה איתךָ
אהיה איתךָ/ אהיה איתךָ
בטיפה השקופה של הגשם/ העושה את דרכה אל הגן/ בתנועה הכמעט לא מורגשת/ של מחוג השעות הקטן
בפרחים בין אדני הרכבת/ בחוטים הקופצים בשמיכה/ בנימים הדקים של האבן
אני אהיה איתךָ/ אהיה איתךָ/ אהיה איתךָ
וכמו רוח אנשוב על פניך/ בכל מקום, בכל זמן/ ואלחש ברכות באוזניך
אני כאן, אני כאן כאן