עיון ביקורת

פסטיבל יפו ג’אז מצדיע לקולנוע, וסין על המפה!

מוסיקה ג'אז, מוסיקה ג'אז לייב, מוסיקה הופעות

בלגן ביפו. רחובות חסומים. שדרות חפורים. פקקים נוראים. אבל יפו לא עוצרת. חובבי הג’אז מצאו דרך להגיע כמו מסתלבטי הפאבים, אוהבי האוכל והים. כתובת: סטודיו למשחק ניסן נתיב ברחוב נועם. יפו ג’אז, פסטיבל הג’אז הבינלאומי של יפו חוגג  שם 5 שנים לקיומו בין ה-19 ל-21 בספטמבר בהצדעה למוסיקה של הקולנוע.
הגיעו 14 אמני ג’אז מארה”ב, סין, צרפת, גרמניה, איטליה, ברזיל, פינלנד, הולנד, שוויץ, בלגיה, קנדה, אוסטריה ו-48 נגני ג’אז ישראלים. חלקם מנגנים כסוליסטים וגם כנגנים במופעים שונים. שיטת הציוות החסכונית הזו – הוכיחה את עצמה בפסטיבל של השנה שעברה. מוביל במופע אחד הוא נגן במופע אחר. קחו את החצוצרן הגרמני קלאוס רייכסטאלר בן ב-56. הוא פתח את הפסטיבל באולם "סטודיו" בכחום הלילה – מחווה לקווינסי ג’ונס, ענק המעבדים בג’אז ובפופ. איתו על הבמה ניגנה נבחרת נגנים מעורבת מעולה מחו"ל ומישראל.  René Mosele טרומבון (שוויץ),  Céline Bonacina בריטון סקסופון (צרפת), Marius Preda צימבלום/אקורדיון (הולנד/ רומניה), יוסי לוי גיטרה (ישראל), יוראי אורון קונטרבס (ישראל), רועי אוליאל תופים (ישראל). רייכסטאלר סיפר כי הופתע  לקבל מעמיקם קימלמן הצעה לנגן מוסיקה מתוך סרטים. כמוסיקאי ג'אז מעולם לא התמקד בסוג זה של מוסיקה, אבל כאתגר וגם בשל הערצתו את קווינסי ג'ונס – יצא לדרך.  פתח ב – Soul Bossa Nova, אלבום של ג'ונס מ-1962. הצירוף של חצוצרה-בריטון סקספון וטרובון יחד הצימבלום והאקורדיון העניק למוסיקה משב רוח רענן וחם.
בהמשך שמענו גרסה  ל – Velas מתוך  – The Dude מ-1982 של המלחין הברזילאי איוון לינס. העיבוד  והביצוע המאתגרים הגיע ב – They Call Me Mister Tibbs (הסרט עם סידני פואטייה). בהמשך ניגנן מריוס פרדה רב-נגן נפלא, יליד רומניה, ניגן את Love theme מהסרט Getaway (בכיכובו של סטיב מקווין) משנת 1972, שנוגן אז במפוחיתו של טוטס טילמנס. משהו שונה: Miss Celie's Blues מתוך The Color Purple של סטיבן שפילברג.
זמר ג'אז סיני? מותר להרים גבה. ממש כך. Coco Zhao קוקו זאו  הומוסקסואל מוצהר, שהגיע משנחאי, שר סטנדרטים ושירים באנגלית ובסינית בתוכנית  "מעבר לקשת" – השירים הרומנטיים הגדולים של הקולנוע.
היו איתו איתו על הבמה , מריוס פרדה Marius Preda פסנתר (הולנד/רומניה) שניגן גם במחווה לקווינסי ג'ונס, עמיקם קימלמן – המנהל האומנותי של הפסטיבל, סקסופון (ישראל), יניב כרם  – גיטרה (ישראל), אסף חכימי בס (ישראל) ואיריס פורטוגלי תופים (ישראל). האנגלית של זאו טובה, הפרייזינג מצויין.
חייו של זאו, המבוקש מאוד בפסטיבלי הג'אז בעולם,  נחשפו בסרט הדוקומנטרי Snake Boy. בעוד שהסרט לא הופץ בסין בגלל הטאבו על ההומוסקסואליות, הוא הוצג בפסטיבל הקולנוע הלהט"בי בסן פרנסיסקו בשנת 2002 ובכל פסטיבלי הקולנוע ברחבי ארצות הברית ואירופה.
מאז שגילה את הג'אז הווקאלי, עסוק זאו במציאת המשותף בין מוסיקה  סינית מסורתית, מוסיקה קלאסית מערבית וג'אז. אין ספק כי מדובר באישיות מיוחדת וייחודית, מוסיקאי וזמר בעל פתיחות וחום. זאו מצא באולם "סטודיו" גם קהל סיני, ועבר לשוחח בשפתו, ואף הבליט את המאמצים  שלו לחבר בין ג'אז ושפת אמו. הוא הגיע לאינטרקציה טובה מאוד עם ההרכב שניגן איתו. רגעים מיוחדים: דואט עם איריס פורטוגלי, שקמה מעמדת התופים לשיר איתו "מעבר לקשת", סטנדרט שנכתב לסרט "הקוסם מארץ עוץ", ואלה היו רגעים מאוד לא סטנדרטיים.

צילומים: מרגלית חרסונסקי

קוקו זאו – The Shadow Of Your Smile

קוקו זאו – Days of Wine and Roses

קוקו זאו ואיריס פורטוגלי – Somewhere Over The Rainbow

קטעים מתוך "כחום הלילה" המחווה לקווינסי ג'ונס

גלריה
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *