אז מה באמת קרה? סכין בגב, נפש פצועה, טרקו עליו דלת. הפגיעה מרומזת – שהיא מגיעה מכתיבה (מקלדת). תעשו אחת ועוד אחת, ונקבל את מפגעי הרשתות החברתיות. ירמי קפלן אינו מרים דגל לבן. לא ויתר. אין סיבה להיכנע. בא בלי פחד. יש מקום לחזור לשפיות, למצוא ביחד נחמה. "כלום לא נגמר/ הדרך עוד פתוחה" הוא האור בקצה המנהרה ו"אחזיר אותך בזמן" מעיד על חזרה לנורמליות.
קפלן שר ברגישות, מותח את הנרטיב בצעדי מוסיקה מדודים, קצב אמצע,  טון נשמה אנושי מתכוון-מתרגש. זה אינו הרוקיסט הבועט. גם לא מתיימר להמציא עצמו מחדש.  המוסיקה והטון הם פופ זעקה פנימית שמבקשת הצלה ונחמה וישועה, והתחושה היא בסופו של דבר – הפגת הצער ורוממות נפש. מכל בחינה – מלודית הרמונית – קפלן הוא קפלן הזמר-יוצר שקרוב אצל עצמו.

ירמי קפלן אחזיר אותך בזמן