ההפתעה: שיר שלא נחצ'ה כתב את לחנו, אלא רק את מילותיו. את השיר הלחין אפי נצר, בן גילו, וכך ארע הבלתי ייאמן: שני מלחינים מובהקים של הזמר הישראלי הקלאסי משתפים פעולה בשיר אחד. נחום היימן ז"ל כתב על יום מותו. כרך את הטבע עם מוסיקה והשירים, כשהוא מתייחס לשיר האחד שישרוד אחרי כיליון הגוף. המוסיקה יפה בהרמוניה, במקצב, משהו רומנטי בניחוח "פריזאי" בצליל האקורדיון, בשירה המתכוונת של ישי לוי. מסוג השירים  שמדיפים ארומה של פעם. אני מרשה לעצמי להתרפק בלי להתנצל.
השיר בגרסת ישי לוי יצא בספטמבר 2016. השבוע (אוקטובר 2019) הגיעה אלי גרסה חדשה של גלעד קרואני. בקומוניקט אין מציינים שמדובר בקאבר. העיבוד זהה ונשמע פלגיאט של ממש לעיבוד שעשו ללוי.  שירתו של קרואני נינוחה וחמה, אבל אינה מעניקה פרשנות מיוחדת לשיר. נשמע כאן זמר שמוביל ערבי שירה בציבור – זהו קרואני. כמה חבל שלא מסר כי מדובר בקאבר ושהעיבוד הוא העתק.

בבוא יומי…יפלו עלי שלכת/ ובדרכים , מרבד של כוכבים/ ריחו של סתיו, נוגע לא נוגע/ בצד ברושים בין השדות הרחבים
פזמון: בבוא יומי תגיע השלכת/ והעלים יפלו על הגגות./ גם אם נשוב, ונחזור, צריך ללכת/ כשהחידות נותרו בלתי פתורות.
פזמון: בבוא יומי תישוב אולי הרוח/ ותפזר את הצלילים עד תו אחרון,/ על גבול הלילה והיום כמו דף פתוח,
תישוב הרוח על השיר  האחרון.
פזמון: רק שיר אחד ישרוד בצד האלם/ ויחייך אל ההולכים עלי דרכים,/ רק שיר אחד אולי יחמוק מתוך התלם/ אולי השיר "חופים הם לפעמים".