ישי לוי - המיטב

המיטב

ישי לוי

מירו את עדן הפקות
3.5/5

גם בתפזורת שירים הנקראת "המיטב", מחפשים את הטובים ביותר. ישי לוי זרק 37 שירים לאלבום כפול של סלט ושאר ירקות. אחד החסרונות באסופה מסוג זה, שאין בה לחלוטין חוט שידרה אומנותי. שיר מפה, שיר משם. תמהיל לא ממוקד שמתחלק שבלונית ל"השירים השקטים" ו"השירים השמחים". במעטפת הדיסק הכפול אין מציינים את האלבומים מהם לוקטו השירים, גם לא תאריכי הוצאת השירים. לוי לא הקפיד יותר על להיטים מאשר על איכות. מאלבומו הטוב ביותר עד היום – "את", שהתבסס על שירים של עמיר בניון, נכנס רק שיר אחד – "את", אבל לא אחד השירים המרטיטים של לוי – "יונה שלי". איך אפשר אלבום אוסף ללא השיר הזה? פשוט – שגיאה. ואיך אפשר ללא  "אבא", "תשירי ילדה" ו"די לך" בדואט עם עמיר בניון? באלבום הזה ישי לוי עשה "בית ספר" לכל הזמרים המתקראים "ים תיכוניים" או "מזרחיים". האלבום הראה כמה המושג "מוסיקה מזרחית" אינו עניין אומנותי של ז'אנר מוסיקלי אלא נובע בעיקר ממניעים חברתיים-מסחריים.
כבר כתבתי באחת הביקורת על המוסיקה של ישי לוי, שהוא  היורש החוקי או הלא חוקי של זוהר ארגוב, הטנור האולטימטיבי של הזמר הישראלי, שהתביית גם על מוסיקת הכפיים של אולם השמחות הישראלי, אבל נכשל בהצגת תעודת זהות אומנותית אישית. האלבום "את" הראה שהוא יכול.
גם מהאלבום האחרון המצוין – "עכשיו הוא חול" נכנס רק שיר הנושא  של דודו טסה וגלעד כהנא, אבל אף לא שיר אחר מרשימת האיכותיים שבו, כולל דואט נהדר עם יוני יעיש, "ניפגש  בצהריים" ו"נקלטת", פרודיה נהדרת על יום נישואין.
אותם "ערכים מוספים" שמצאתי בחלק מאלבומיו, לא הגיעו לאוסף הזה, שמשחק לידי מי שמחפשים את להיטי הזמר מכל הזמנים. ישי לוי סמך כנראה יותר על יכולותיו כזמר רגש במנעד מסולסל נדיר, מאשר על עומק רפרטוארי ועל אותם צמתים מוסיקליים של שירים בניחוחות מזרח-יוון כמו "רעיה" "ליסה ליסה", בלדות רגש שגרתיות כמו "איפה את היום", "זירת חיי" (בפתיחה אינסטרומנטלית מפתיעה בנוסח דייר סטרייטס, שאינה קשורה לשיר)
כמובן – הלהיטים הגדולים כ"האחת שלי" (טל שגב-יעקב למאי), אחת הפסגות של לוי גם בזכות העיבוד – פתיחה אלה קונצ'רטו דה ארנחואז של רודריגו בנגינת הגיטרה של אבי סינגולדה, "עננים" (רביב בן מנחם) , מנגינה חזקה, לווי נוגה של כלי מיתר, עיבוד דרמטי שמרים את השיר, "עוד היום" בדואט עם מוש בן ארי, "מבטך" שבכיתוב של יוצריו נפלה טעות – לא ג'ון קיטס ורמי ברזל כתבו אותו,  אלא רועי נויפלד ושמוליק נויפלד.
אילו אני ערכתי את האוסף, הייתי מוסיף שירי איכות שחסרים ומוריד שירים רבים שכבר אינם רלוונטיים.  כמו שישי לוי ידע ללכת בנתיב של "ראש אחר" באלבומיו האחרונים, כך הוא היה צריך לנהוג עם האוסף הזה. זה לא קרה. מצד שני: כנראה הוא יודע יותר ממני מה מחפשים מעריציו.

דיסק 1: צליל ענבלים, נשים וחופשיות, ילדונת, רעיה, ליסה ליסה, איפה את היום, זירת חיי, תיס יסוריי, שער לגן העדן, אשה נאמנה, האחת שלי, עננים, את, עוד היום עם מוש בן ארי, עכשיו הוא חול, מבטך, תמיד תישארי – עם ארקדי דוכין, מחרוזת – עלם חמודות, רחוק רחוק, ערב כחול עמוק
דיסק 2: רקדי, תלתלים שחורים, אחת ויחידה, רק חיוכים, הנה באה יון, שירי לי אחותי, עוד תדעי, מונה מונה, בכיוון הזרימה, ריח של פריחה, גל אהבה, שבע, אבדן התמימות, כשאת לידי, יפת עיניים, ריקוד רומנטי, מלנכולי, עפה על כולם, ילדון

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. שלום לכם,
    עד כמה אפשר לזלזל בצרכן או בזמר
    מסוים אינני מבין.

    הפקתם אלבום כפול של ישי לוי.
    התפארתם במילים כמו:
    35 שנות זמר והמיטב.

    אז אני לא מבין…
    לזמר שכזה ותיק ואיכותי אחרי כל כך הרבה שנות זמר אתם לא יכולים להפיק את האלבום עם חוברת מילות השירים ?
    אתם חוסכים בכסף ע"ח איכות המוצר לצרכן ?
    ישי לוי לא שווה חוברת מילות השירים ?

    מה הניא אתכם לא לצרף את מילות השירים ?

    לא נאה…לא מכובד ואפילו מזלזל.

    אמנון לוי לביא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות