השיר אינו  מבהיר מה הם ה"חלומות גדולים" שהמציאות מחקה. מה  לא הגשים/ הגשימו? סביר להניח כי "מחיקתם" הניעה את הכותב להוציא את השיר הזה. דוד ד'אור עוסק יותר במסקנה מאשר בסיבה. הוא אומר לזוגתו: בואי נשמור עלינו, נסלח לעצמנו  א. משום שיש דברים שאנחנו לא מבינים וב. משום שאיבדתי דרכי בשעה ש"העולם עמד מלכת", וסביר להניח כי הקשר לימי קורונה הוא העניין האינפורמטיבי היחיד המספק מידע קונקרטי על מועד כתיבת השיר.
דוד ד'אור מתמקד בהתפייסות, בהשלמה עם מצב. הטון והמוסיקה אומרים – תחושה של הצלה, חמלה, הישרדות. זהו ניסיון לצאת מן השבר, לחבר בין הרציו לרגש מתוך מודעות שיש דברים לא מובנים.
ד'אור שר השתתפות במצוקה משותפת, רצון להקל או להפחית עומס נפשי.  בטון הרך יש ביטוי של טוב לב  כלפי מי שהשיר מופנה אליה. החמלה מגיעה מתוך אמפתיה.
בסולם המוסיקלי הזה, ד'אור כתב את אחד הלחנים האמוציונאליים היפים ביותר ששמעתי אצלו. לא רק מלודיותו הנוגה מקסימה. יש כאן תרגום אמת של תחושה, בצלילים מתנגנים מתוכו בטון הרך-מפויס הזה. הפשטות הבלתי אמצעית. ההתכנסות פנימה. שוב מתברר כי זמר בעל מנעד מדהים כמו שלו – לא חייב לנצל אפילו רבע מיכולותיו הקוליות כדי לשכנע שפיו וליבו שווים.

ציורים עטיפה וקליפ: דוד ד'אור

לפעמים משתטה מולך/ אוהב כשאת צוחקת
לפעמים חלומות גדולים/ המציאות מוחקת
בואי נשמור עלינו/ בואי נסלח לשנינו
בואי נבין שיש דברים לא מובנים
לפעמים מהרבה מילים יותר חזק השקט
לפעמים נשברים ואהבה גדולה נפסקת
בואי נשמור עלינו/ בואי נסלח לשנינו
בואי נבין שיש דברים לא מובנים
לא הייתי מוכן כשהעולם עמד מלכת
לא ידעתי לאן ואם הדרך עוד נמשכת
בואי נשמור עלינו/ בואי נסלח לשנינו
בואי נבין שיש דברים לא מובנים