גם אם לא נדבר פוליטיקה, השיר של "כלבי פבלוב" הוא נביחה על מצב שכנראה קשה להיוושע ממנו. בשורה תחתונה: המסר הוא למי שמתחזה ל"איכפתי" שממש לא איכפת לו, למי שנמצא כל הזמן על "מצב אוטומטי", למי שלוחץ ידיים אבל עוצם עיניים וחורק שיניים, שלא רואה "פצצות אטום" בשמיים – מגיע לו לקבל את המנהיגים המתאימים לו. זה לא נאמר בשיר, אבל הפרשנות מתבקשת.
כידוע ביסוד מחקריו על מערכת העיכול, ערך איוון פבלוב ניסוי בהשתתפות כלבים, שהעלה תאוריה על פסיכולוגיה התנהגותית, לפיה בעל החיים יכול להפעיל רפלקס על ידי למידה. ה"מצב אוטומטי" שבשיר של הלהקה שקראה לעצמה ע"ש אותו ניסוי – מדבר על צורת התנהגות חוזרת, לפיה אנחנו מתבאסים ומביעים ביקורת על מה שקרה סביבנו, אבל בפועל לא חיים בעצמנו על פי התלונות שאנחנו מביעים וההמלצות שאנחנו ממליצים לאחרים. כך נוצר מצב של חברה החיה לא רק במצב של אדישות אלא גם של צביעות.
המוסיקה היא רוקנ'רול קפיצי שמוביל בצורה אפקטיבית לעומק הנרטיב של השיר. יש כאן עוצמה שיוצרת את הדרמה שחברי "כלבי פבלוב" ניסו לייצר – ובהצלחה. החיבור בין דיבור ומוסיקה מוסיף דלק ל"מהומה" שמתחוללת בשיר. המסר מגיע, גם מחלחל. רוק מהסוג שהייתי רוצה לשמוע יותר ויותר.
תקשיב לי חבר , זה עוד פעם חוזר, אתה מתמכר
*מצב אוטומטי* הפחד הזה, פועם בחזה, אתה מתחזה/ *למישהו אכפתי*
/ כל מה שקורה עובר מעלי
יש כאלו שלוחצים ידיים ואז עוצמים עיניים וחורקים שיניים
יש את אלו שקנו כנפיים אבל הולכים לישון בתוך קופסת נעליים
יש פצצת אטום בשמיים כולם לרצפה להסתדר על הברכיים
*אבל איפה אתה?* אני כאן בינתיים בבין לבין לבין
בסוף תישבר ,אתה לא משחרר, תשלים את החסר/ *מרגיש קצת דרמטי*
תתחיל כבר לראות, זה בין השורות, מילים הם צורות/ *בראש הפרגמטי*
כל מה שקורה עובר מעלי
יש כאלו שמוזגים לך יין ומרוב כוסות לא רואים שזה מים
יש את אלו שאטמו אוזניים אבל זזים לצלילי מחיאות הכפיים
יש פצצות אטום בשמיים כולם לרצפה להסתדר על ברכיים
*אבל איפה אתה?*/ אני כאן בינתיים בבין לבין
כולם מחפשים דרכים לעלות, סולם גנבים, ידיים שבירות
נוגעים לא נוגעים, ריקוד חרבות, כולם מחכים לכיבוי האורות
