עיון ביקורת

פאר טסי , כמה דמעות (מילים: גל שריג לחן: אריק זנתי עיבוד והפקה מוסיקלית: יעקב למאי, פברואר 2016)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

יצרני תעשיית הז'אנר ממשיכים לחרוז בקלות בלתי נסבלת טקסטים "עצובים" על מתבכיין שבור לב. הוא היה תמים, עכשיו פקח את עיניו. יותר לא יעזוב.  לא הבין "שככה צריך לאהוב". יש מתכון לאהבה? מה זה "ככה צריך לאהוב"? האם גל שריג מבין על מה הוא כותב?
די, הבנו את תרגיל המניפולציה. תן לרגש לרוץ לפניך. תן למעבד לעשות מזה  מלודרמה. הקהל לא התפקח? לא הגיע הזמן להתקדם? ופאר טסי? אין סיכוי לצאת מהקופסא, להתבגר, להפסיק לייבב רגש בדמעות תנין? קח את הקול המצוין שלך, ותראה לכל מתחריך בז'אנר הנחשק שאתה יכול אחרת. יש מצב?

כמה דמעות בענייך כמה תקוות בעיני

נלחמתי לשוב רק אליך שלא תתקדמי בלעדי

הייתי תמים לא הבנתי שככה צריך לאהוב

עכשיו נערה התפקחתי יותר לא אוכל לעזוב

כמה עצבות בפניך כל התשובות בידיי

הספיק לי לחיות בלעדיך רוצה רק אותך כל ימיי

הייתי תמים לא חשבתי שככה אפשר לאבד

רציתי כל כך ופחדתי יותר לא מוכן לפחד

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *