כנסיית השכל - רחוב המפסידים

רחוב המפסידים

כנסיית השכל

מילים: רן אלמליח לחן: רן אלמליח ויורם חזן עיבוד: כנסיית השכל ואיתי צוק הפקה מוסיקלית: איתי צוק
4/5

נעלה עם כנסיית השכל לנתיב המרכזי כדי לקבל פרטים על רחוב המפסידים. השיר הוא דו"ח על מצב כאוטי, חסר רחמים ותקווה, על שרידים של תקופה שהיתה, ואילו עכשיו – טירוף מערכות. אפילו "חיית הטרף נטרפה".  סממני הכאוס בכל מקום – על האדמה ובשמיים ("הכוכבים עוד מסתדרים / אבל לא רואים צורה") אין במה להיתלות בציפיה למשהו שידליק אור בקצה המנהרה.
הרחוב הוא הסמל של מה שיכול להיות ואיננו. אין קהל, אין ילדים, איש לא נראה בו. כל מה שנותר בו הוא עץ אחד בודד. ברחוב הזה אין מנצחים, אין גם מי שבין ובין – אלא רק מפסידים. לפי דף המידע שהגיע על השיר, הוא נכתב לפני ימי הקורונה, אבל ממש מצליח להתביית גם על התקופה הזו, ואפשר לתרגמו גם בהיבט פוליטי של כאוס אחד גדול. שום דבר לא באמת מסתדר.
כנסיית השכל במוסיקה בחרה שלא להשאיר את השיר על הנתיב המדכדך, אלא העלתה אותו על אוטוסראדת דאנס, קצב שמלווה במחיאת כף, מהסוג שירקיד את הקהל בסוף ימי הקורונה. אנטיתיזה לתוכן השיר?  יש מקום לשמח? אולי הקצביות הזו נוגעת כבר בסימנים של יציאה מהמצב, והחזרת החיים לרחוב המפסידים. אולי. הקונטרסט כשלעצמו – מעניין, מיוחד.
בשורה תחתונה: יותר תקווה מאשר דיכאון, וכמו כדי לחזק את התחושה הזו מצרפים יורם חזן ורן אלמליח קולות לשירה משותפת, לראשונה מאז צאת האלבום הראשון של הכנסייה ב-1992. לפי המוסיקה, יש סימנים ליציאה מהמצב המבאס.



ביקשנו סימנים אבל כלום עוד לא ניתן/ כמו ילד שאביו הרפה לרגע ונבהל

בתוך קהל של אנשים מתים ומהלכים/ ביקשנו רחמים אבל עוד לא ניתן סימן
ועוד הדרך התארכה/ חיית הטרף נטרפה
הכוכבים עוד מסתדרים/ אבל עוד לא רואים צורה
סוכות עבר, הקיץ מת/ עומד באור ומלקט/ בסוף רחוב המפסידים
עומד לו עץ אחד בודד
אפילו שהיום כבה לרגע ונדלק/ אפילו שהגשם הרוחות והברק
אפילו כל הכוכבים זוהרים בבדידותם/ בסוף רחוב המפסידים עומד לו עץ אחד
סוכות עבר, הקיץ מת/ עומד באור ומלקט/ בסוף רחוב המפסידים
עומד לו עץ אחד בודד

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות