לאונרד כהן - Thanks For The Dance

Thanks for the Dance

לאונרד כהן

אן.אם.סי
4.5/5

בהצהרה שפורסמה בספטמבר אמר אדם, בנו של לאונרד כהן "בהלחנה ובעיבודים לשיריו, בחרנו במאפיינים הכי מוסיקליים שלו, הכל כדי לשמור אותו הכי קרוב אליו.
אז זהו האלבום שיוצא אחרי מותו. "תודה על הריקוד" אינו אוסף למזכרת משירי צד ב' שלו, , אלא יבול בלתי צפוי של שירים חדשים, מרגשים וחיוניים, המשך ליצירתו האחרונה. אנחנו חשים את כהן לא רק דרך המילים אלא גם באמצעות ה"תפאורה" המוסיקלית, מקשיבים לתוך נפשו של כהן, חשים בלהט את חרדת היצירה השלו, זו שאפיינה תמיד את יצירתו.
Thanks For The Dance ממשיך את עבודת האולפן האחרונה של כהן של You Want It Darker. קלו הלוחש והעדין, מחבר בין כל השירים, כשנגנים שונים מכל הסוגים מוסיפים לכל שיר, כולל דמיאן רייס, נגן המיתרים, חאבייר מאס, וברייס דסנר מ-The National..
Thanks For The Dance מכיל את הענווה האפלה שהיא כל כך מרכזית בעבודתו של כהן, המשורר הפילוסוף הנוגע בדמונים של הנפש. האלבום נפתח בהשתקפות רדופה 'מה שקורה ללב'. "תמיד עבדתי יציב, אבל מעולם לא קראתי לזה אמנות". שורה נוקבת במיוחד, מציגה את היחס המקסים והאנושי של כהן למקומו בעולם כאמן. זוהי גם ההכרה שלו כאדם בן תמותה, שלעולם לא נכנע  לכל סוג של קנוניזציה עצמית פי שהוא מרמז ב -1967 ב 'כל כך הרבה זמן, מריאן': "מעולם לא אמרתי שאני אמיץ".
‘“just to look at her was trouble, it was trouble from the start” האהבה הלא ידועה והאבודה הזו של כהן מלווה חלק גדול מהשורות הפואטיות של האלבום. ‘Moving On’, היא בלדה למוזה משכבר הימים. רוח הרפאים של חלומותיו. כהן ממלמל כהן מילים בליווי נגינה מלאכית של נבל: "היופי שלך שלט בי, עכשיו את נעלמת/ / מי ממשיך הלאה, מי צוחק מי?"
כהן שר סיפורים מנותקים מזמן, לעיתים קרובות נעזר בדימויים כמו הבובות המוזרות ( ‘Puppets’ )בו הוא נוגע בהסטוריה: "בובות גרמניות שרפו את היהודים, בובות יהודיות לא בחרו", אבל עוברגם ל"אוהבי בובות" באושרם, כשברקע  שג'ניפר וורנס שרה בטון מרגיע בנוסח שירה המנונית. הביוגרף סילבי סימונס אמר על כהן כי בשיריו קיימת "מודעות לתבוסה הקרובה". זה עובר לאורך האלבום הזה, אבל איכשהו מסתננת מלנכוליה יפה ורכה, כמו אור שחודר לחדר חשוך.
Thanks For The Dance מגלם את  מפעל חייו של כהן. רוקד בין סאטירה, מלנכוליה ורוך. זוהי השקפת עולם שנשאבה מחיים בצל גאונותו האישית. זהו הקסם שבגישה הנונשלנטית לכל מה שאבד, והצלילים והקול משדרים את המר אבל גם את המתוק. משהו כמו: תודה על הגיהנום, אבל היה כיף.

Leonard Cohen – The Story of Thanks for the Dance

Leonard Cohen – Happens to the Heart

להעביר לפח

1. Happens to the Heart

  2. Moving On
  3. The Night of Santiago
  4. Thanks for the Dance
  5. It's Torn
  6. The Goal
  7. Puppets
  8. The Hills
  9. Listen to the Hummingbird

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות