גל צור מלכת הדרקונים - לא כאן

לא כאן

גל צור מלכת הדרקונים

מילים – גל צור לחן – גל צור,קלמן מאמי הפקה – קלמן מאמי
4.5/5

כותב שורות אלה מוצף שירי יאוש, בדידות ודיפרסיה. צונאמי של דיכאון בפופ המקומי. איזה באסה. כדי לההשתתף בצער הנפשות הדואבות, אני בוחר בלא שגרתי, במיוחד. גל צור מיוחדת. ראיתי באיזשהו מקום את ההגדרה טראפ. תת ז'אנר בהיפ הופ. לא איש הגדרות אנוכי, אבל בגדול גל צור עושה היפ הופ אותנטי – איטי, מופנם, אפל. אני נהנה לשמוע אותה שרה-מספרת מצוקה. אין אצלה זיוף. יש אצלה קצב וקו מלודי שמתחברים לאמירה בהירה. השורה התחתונה שלה: לא טוב לי, מתעוררת לעוד יום של תעתועים ותקוות שווא, החולשות שלי חזקות ממני, המציאות מעורפלת. בכל זאת נקודת אור צינית-אירונית: "אני החברה הכי טובה של עצמי".
הקו המטושטש בין  ראפרית לזמרת טוב לה ולנרטיב שהיא משדרת – הקול הכמעט מלוחש, בקצב האיטי שנשען על אפקט בס שמייצר ערפול קודר, המנגינה שהיא קטליזטור נוסף לסיפור שלה. טקסט מתנגן לכל עניין ודבר. למעשה, בניגוד לתפיסה הרווחת, מלודיה תמיד הייתה מרכיב מהותי בראפ. היא שם, יותר מאשר מתחבאת בין השורות, מתבטאת בהגיית המילים, בהנחתן על מנגינה ריתמית, שהופכת את רצפי חרוזים להוויה תחושתית משכנעת. הקליפ של שטמפר (בימוי, עריכה) שמכניס אותה לזירת איגרוף, מצליח להציג את העולם הכאוטי שבה היא שרויה באופן מסחרר, מייצר תנועתיות אפקטיבית בתוך קצב הדאונטמפו.

בימוי ועריכת קליפ: שטמפר (ניסים פרין)

תנשמי עמוק זה הסוד/ אמרו תהילה זה זמני זה יחמוק
כל יציאה שלי לבחוץ משאירה אותי בשוק/ רעידות אדמה תשתדלי את זה לחבוק
זה יעבור זה החוק/ זה יעבור זה החוק/ זה יעבור זה החוק/ זה יעבור זה החוק
אני החברה הכי טובה של עצמי/ כל כלב בא יומו ושואלת מה איתי/ שוב קמתי אבל מי אני
אמרו לא יקרה זה עכשיו ממשי/ קולטת זיוף אתה לא אמיתי/ אין לו דיבור רציני
לבד להלחם זו לבטח תקלה/ ומי שלא אוהב אותי שיתרחק בבקשה
המציאות שלי מעורפלת לי נורא, פוקחת את עיניי לעוד יום של אשליה.
רק אני ואף אחד לא כאן, לא כאן/ רק אני, אנלא כאן, אנלא כאן
העולם בשבילי לא זז, הוא לא זז/ אני חושבת שזה לא סתם, זה לא סתם
רק אני ואף אחד לא כאן, אף אחד לא כאן, אני לא כאן, לא כאן.
דרקונים טובים משל חאליסי חזקים יותר/ כמו איניגו מונטויה טינה לי אתה נוטר
החולשות שלי חזקות ממני/ התחושות שוב מתרחקות ממני
נזרקת לתוך החיים/ מפחדת והן לא רואים
כבר, איבדתי כל החושים באסים נורא מחרישים עורבים לי צלילים טומנים לי מוקשים.
מחשבות שעוברות לפעמים, נפלתי לבור נחשים צועקת והם לא שומעים….
רק אני ואף אחד לא כאן, לא כאן/ רק אני, אנלא כאן, אנלא כאן
העולם בשבילי לא זז, הוא לא זז/ אני חושבת שזה לא סתם, זה לא סתם
רק אני ואף אחד לא כאן, אף אחד לא כאן, אני לא כאן, לא כאן.

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן