סלע דנא מעלה קווים לדמותה של צעירה מבולבלת, שנכנעת למצבי רוח, בורחת מעצמה, זקוקה לתמיכה ומשענת, נאחזת בשתייה ובעישון. מה שטורד את המתבונן הוא שהיא אינה מבינה "כמה היא יפה". מהזווית שלו – היופי הכמו-נסתר מעיניה עומד כמשקל חזק מול בעיותיה.
המוסיקה הקצבית הקליטה צובעת את הנרטיב בצבעי אפרוריים רכים, תחושה של הזדהות חמה, תומכת, השתתפות נעימה בצערה. ה"כמה היא יפה" מגיע בפלצט, כמו כדי להדגיש את מה שחשוב לדובר. המוסיקה אינה הופכת את ההתבוננות מהצד לאלמנט פרובלמטי. סלע דנא בחר בקו קליל, שמשחרר את השיר ממועקת.התבוננות. נשאר רחוק ממנה, פרט לאיזושהי הזדהות שמשקלה כמשקל מרכיב היופי בשיר. בשורה תחתונה: הקיץ בפתחנו. השיר מגיע בזמן.
מחייכת/ תמיד שלמה עם מה שיש/ לא סופרת/ אין בה רגש או אמת/ בצהריים מתעוררת/ צלולה והפוכה/ בלי מצב רוח / מקללת
את המראה כבר לא שואלת/ מי הכי יפה/ תמיד צריכה תמיכה ממישהו/ שיכנס אצלה/ חום ורוגע לשעה/ עדיין לא מבינה/ כמה היא יפה
מעשנת / שותה כבד ורק יותר/ מתחזקת/ מאמינה שזה עוזר/ לנקות את מה שיש לה/ עמוק בתוך הלב/ כך תלויה היא מתנדנדת
את המראה כבר לא שואלת/ מי הכי יפה/ תמיד צריכה תמיכה ממישהו/ שיכנס אצלה/ חום ורוגע לשעה/ עדיין לא מבינה/ כמה היא יפה