מני בגר חיה סמיר

לא מפחד

מני בגר, חיה סמיר

מילים לחן, עיבוד והפקה מוסיקלית: יואב אסיף
3.5/5

שירו שיר לשלום, שרה מירי אלוני באותה עצרת, שאחריה התרחש הנורא מכל. לא רק רבין נרצח באותו לילה בנובמבר 1995. גם בלב השלום ננעצה סכין, ונשאר השיר, שימשיך כנראה להיות אקטואלי, מתוך כמיהה עתיד שנראה אוטופי.
האוטופיה מולידה שירי כמיהה נוספים. יואב אסיף צירף לשירו קטע מנאומו של יצחק רבין מאותו לילה ארור בארבעה בנובמבר. הוא גייס את מני בגר וחיה סמיר כדי להגיש דואט: לא ברור מדוע אסיף בחר דווקא בדואט הזה. האם התכוון ליצור איזון בין יהודי וערבייה?  סמיר מכל מקום פנתה אלי וביקשה לא לקרוא לה ערביה. אני חסרת דת, היא אומרת.
לעצם העניין: קצב אלקטרוני בוטה מלווה את שירתם הדרמטית של מני בגר וחיה סמיר, המשדרים את משאלת הלב הגדולה במסרים כלליים – "לא לדבר על גבולות" ולייחל ל"הסליחה האמתית", ואז מגיעה זעקת השלום היסטרית משהו, היוצאת גם מפי חיה סמיר במילה אחת – "ש ל ו ם !".  היא נשמעת נואשת-מתכוונת, אבל בומבסטית ומנותקת מהשיר.
מילותיו של רבין בסיום הן דוקומנטציה תפורה בצורה רופפת. השלום כנראה יצטרך להמתין לשירים חזקים יותר, גם אם יישאר בגדר טופיה.

לא מפחד, לא מתרחק/ לא מתקרב במזרח התיכון/ לא מתענה, לא מתענג/ לא מתפלל לדגלים או לאום/ והעולמות, שלי ושלך – יכולים להיות

כמה רוצה בלב חדש/ לחבק בלי לשאול שאלות/ על מי שהייתי, על מי שהיית/ ושוב לא לדבר על גבולות/ והסליחה האמיתית – / יכולה עוד לבוא

שלום…

בין השמשות, ימים ולילות/ מכוון בדיבור וכמיהות/ רמ"ח איברים, שס"ה גידים/ כמה שונה אתה יכול להיות (?)/ והתקווה, כמו שאצלי – / מוכרחה להיות אצלך

שלום…

יצחק רבין ז"ל:

(הנאום האחרון, 4 לנובמבר 1995, כיכר מלכי ישראל)

"תמיד האמנתי שמרבית העם: 

רוצה בשלום, 

מוכן ליטול סיכון לשלום,

ואתם כאן… בהתייצבותכם בעצרת הזאת,

מוכיחים שהעם באמת רוצה בשלום !"

 

שלום…

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. וואי.. אהבתי את השיר הזה..
    בכלל מת על מני בגר וחיה סמיר. שילוב מצוין!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות