0Y0A9052

"ליבי ער" השקת האלבום

יובל דיין

אולם אסיא מוזיאון תל -אביב
3.5/5

אז מה רוצה יובל דיין להיות כשתהיה גדולה? זמרת רוק, פופ, אוריינטאלית, סינגר סונגרייטר? ואולי זו אינה השאלה היחידה שצריכה להישאל אחרי הערב הזה. עם כל הכישרון, הצבע הקולי המיוחד, הזמרת ברעמת השיער השופעת נשארה מעט מרוחקת.
בסופו של הערב התברר שזה אינו רק עניין של התמקדות בסגנון, אלא עד כמה מצליחה הזמרת לשדר את עצמה באמצעות השירים. יובל דיין נשמעה לעיתים מאחורי התזמורת, לא לפניה.
סיבת ההתכנסות – "ליבי ער", אלבום שני שיצא אחרי "לאסוף", והשלים תמונה של זמרת בעלת טון נוגה אפרורי, צבע נדיר. ציפור שיר נדירה באמת. באלבום שמעתי את הטון שמשדר את הסיפור של "בשעה טובה" על השינויים שהתרחשו בחייה. כנ"ל בשיר "שב מולי" – על ניסיון לפענח את עצמה באמצעות מי שיושב מולה, אלא ששירים אחדים שהרשימו בהאזנה לדיסק החדש –  איבדו עוצמתם במופע.
מעניין: העיבודים נשמעו מהוקצעים בחיבור בין מערב למזרח, בנגינת כל המיתר והכינור של ספי עספורי, בתמיכה הנלהבת של אלון רדעי בקלידים, בהפקה מוסיקלית עשירה ומלוטשת של גלעד שמואלי, שחטאה היה – האפלה על הזמרת. דווקא זמרת בעלת קול אקזוטי וסלסולים קטנים נפלאים כמו של דיין צריכה לקבל "טיפול" מוסיקלי מיוחד כדי שהסיפורים שלה יישמעו. מישהו אמר לי בסוף הערב, כי אילו יובל דיין הייתה שרה בטורקית הוא לא היה מרגיש בהבדל. המילים לא הגיעו אליו.
יובל דיין שרה "שעה חלפה", שיר אהבה של אהובה עוזרי. השיר חריג, כי הוא מפר את הקו המעודן של האלבום בסלסול האוריינטאלי, בצעד התימני הפאנקי. כמו באלבום, הניסיון לגוון בשיר הזה נשמע מאולץ משהו. לעומת זאת ב"אמא", שיר מקורי בעל לחן מורכב יפהפה, דיין נשמעה סינגר-סונגרייטר בפשטות כובשת, באיפוק רגשי, שיש בו עוצמה פנימית. לכאן היא צריכה לחתור, להפוך את הנוכחות האישית שלה על הבמה לפחות "נחמדה" ויותר אישית, להיות קרובה אל עצמה. תזמורת מצוינת אינה המטרה, ממש כמו התאורה המרהיבה, אלא היא עצמה, לתת לאיפוק הרגשי, ששומעים בשירים להפוך לעוצמה על הבמה.

שירים: ליבי ער, בדיוק כמו הירח , צבעים , תנגן, אל תאמר, בשעה טובה, שבת , מאמא דיאלי ,צ אמא, שב מולי , לאסוף, עד שתחזור , מתארחת בעולם, שעה חלפה, מה שאני צריכה, לילותיי, שאריות של החיים, מי אני מולם

הפקה מוזיקלית – גלעד שמואלי, בס – אור אדרי, תופים – שי ברוך, קלידים – אלון רדעי , גיטרה – מיכה הרשלקביץ , כלי מיתר וכינור- ספי עספורי , סאונד – שחר בן חמו ויאיר גורן , תאורה – ליאור מיטל ומוחמד אבו סלמה

צילום: מרגלית חרסונסקי

וידיאו – "בדיוק כמו ירח"

וידיאו – "ליבי ער"

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן