קורה משהו באחת בלילה שגרם ללירון לב להעלות מהרהוריו על פערים בין אנשים. יש כאן תאוריה פשוטה שאמרת – אנחנו שונים זה מזה במיקום המנטאלי, בחשיבה, כל אחד ועולמו. הפערים בינו ובינו מתחדדים בשעות הקטנות על רקע סרטים שרצים בשידור חוזר, המצב הקבוע הבלעדי בסביבה, כי מבחינות אחרות – קיימים פערים בלתי ניתנים לגישור. ועדיין: אי אפשר לותר על הקירבה, על החיבור, כי מן הסתם דווקא על רקע הריחוק – קיים הצורך לגשר, כדי להימנע ממצב של בדידות.
הביצוע של לירון לב מאופק, מדוד, פאנקיי. המנגינה נוגה וענוגה, הקצב מסייע לנרטיב לזרום בצורה בהירה. המעבר ("באחת בלילה") מכניס מעט התרוממות רוח לאווירה העגמומית. העיבוד משאיר את לב באווירת לילה מרוסנת, אפילו מלנכולית. אכן: לא מסוג השירים שייכנס לרשימות השידור היומיות של מעצבי הריטינג בתחנות הרדיו. מצד שני בשעות הלילה – הצלילים הללו עשויים ללכת עליכם קסם.
כל אחד רואה מה שהוא רוצה/ אתה רואה אביב, אני רואה שלכת
כל אחד חולם שמשהו יקרה/ אבל אתה על הספה, אני במרפסת
והמחשבות רצות מהר/ השעון מראה אחת בלילה
למה בשעות הכי קטנות/ המילים קצרות לא מרגיעות
באחת בלילה/ כל אחד בעולם אחר/ סרטים רצים בשידור חוזר
על המסך שלנו/ באחת בלילה/ אני בגשם בנפאל/ אתה בריו בקרנבל
ועוד מעט הסרט נגמר
כל אחד רואה מה שהוא רוצה/ אני רואה תהום, אתה רואה שמיים
כל אחד צודק כל אחד טועה/ אז בוא איתי אל הקצה, ניפול לתוך המים
גם לך מותר להישבר/ השעון מראה אחת בלילה/ למה בשעות הכי קטנות
המילים קצרות לא מרגיעות
באחת בלילה/ כל אחד בעולם אחר/ סרטים רצים בשידור חוזר
על המסך שלנו/ באחת בלילה/ אתה מחוץ למצלמה/ ואני כועס לא זוכר על מה
עוד מעט הסרט נגמר
באחת בלילה/ כל אחד בעולם אחר/ סרטים רצים בשידור חוזר/ על המסך שלנו
באחת בלילה/ אז תישאר קרוב אלי/ עדיין לא מאוחר מדי/ אבל עוד מעט הסרט נגמר
