היום כולם סינגר סונרייטרים. משרבטים שירים על אהבה שנעלמה בקלות בלתי נסבלת. לי בירן את שמעון יחיא הלחינו מילים מיופייפות/ קיטשיות – הכוכבים כותבים בכל מקום את השם שלה, כל הכינורות ניגנו רק לה. וגם: עולם הלבד הפך מסוכן. לך תבין מה הסכנה. אני יכול להבין יותר את המפלט – רוקדים כשעצוב. מבחינת כתיבה – סוג הטקסטים שהייתי מחזיר לכותב עם הערות. למשל: "כל הזכרונות חוזרים בחזרה" – הכפלה של "חזר" רק כדי שיתחרז עם "מנהרה".
המוסיקה עלה תאנה: מיד טמפו בקול מלוחש שמכיל רגש שאינו משקר, ואז המעבר יפהפה לדאנס אוריינטאלי. המנגינה, הקונטרסטים, העיבוד השעטנזי (מערב-מזרח) ההפקה המוזיקלית רבת השכבות – מייצרים שיר סוחף שלוקח אותך לרחבות בתחושת גרוב כיפית. לי בירן לא עצוב. הוא בעיקר רוקד. לא כתב שיר מעצמותיו, שלא לדבר על טקסט מקורי, אבל המוסיקה משדרת מהלכים יפים, שיש בהם רעננות עכשווית עדכנית מהוקצעת. הוא בהחלט רוקד יפה.
לי בירן לרקוד כשעצוב במאי: תום פקטור
כל הזכרונות איתך חוזרים בחזרה/ הלב הזה בבלאגן אין אור במנהרה
והעולם שלי נשבר, נשאר לי רק עשן/ ואת לא כאן/ ואת לא כאן..
הכוכבים כותבים בכל מקום ת׳שם שלך/ והלילות מושכים חזק אני נופל לאט
שובר ת׳ראש בעיר אבל אנ׳לא מוצא אותך/ אנ׳לא מוצא אותך/ אנ׳לא מוצא..
נמאס לי בלעדייך/ לרדוף אחרייך/ אנ׳לא רואה כלום/ נמאס לי בלעדייך/ לחשוב רק עליך
לרקוד כשעצוב/ לרקוד כשעצוב..
כל הכינורות ניגנו תמיד רק לי ולך/ הלב הזה חייב לדעת מה קורה איתך
והעולם שלי לבד הפך למסוכן/ ואת לא כאן/ ואת לא כאן..
כותבים בכל מקום ת׳שם שלך/ והלילות מושכים חזק אני נופל לאט
שובר ת׳ראש בעיר אבל אנ׳לא מוצא אותך/ אנ׳לא מוצא אותך/ אנ׳לא מוצא..
נמאס לי בלעדייך/ לרדוף אחרייך/ אנ׳לא רואה כלום/ נמאס לי בלעדייך/ לחשוב רק עליך
לרקוד כשעצוב/ לרקוד כשעצוב..
המציאות חיכתה לי בסיבוב/ אני יודע לך זה לא חשוב/ לא, אל תנסי לברוח מכולם
את מבינה שאין לנו ברירה/ כי כמוני את עדיין מכורה/ לא מוותר תראי אני עוד כאן
רוקד כשעצוב לרקוד כשעצוב
