אהוד בנאי הגדיר את להקת עלמא – "פולק כנעני-עברי". לא בטוח שאני יורד לסוף דעת הסיווג. יש משהו כזה – פולק כנעני? עלמא – מוסיקת עולם? עזבו הגדרות. הן אינן מוליכות לשומקום. המבחן הוא בדבר עצמו, במילים, במוסיקה בביצועים. אני שומע על הפתיחה ב"לכבוד המקום" (על חפצים שמעוררים זכרונות) מוסיקה בניחוח אירי עטוף בהרמוניות שנטועות בשדות הפולק האמריקני של שנות השישים בואכה קאנטרי מיוסיק. האם זוהי עלמא? – ממש לא.
הטריו אינו מגדיר זהות. פיוטים, מקורות, פולק. השלישייה מנסה לייצר מכל חלקיה איזשהו שלם. לפי האלבום החדש, השלישי של ההרכב שהגיע לשנה ה-15 שלו, הם עדיין לא סגורים על קווי מיתאר שמייחדים את עלמא כלהקה בעלת זהות אולטימטיבית אחידה בשירים, במוסיקה, גם בביצועים נטולי העוצמה והאופי של אברהם מוסקל
הטקסטים הם ניסיון לבחון תהליכים נפשיים – חיפושים עצמיים, התגברות על ספקות ופחדים באמצעות אמונה בטוב, באהבה, מעין ספת פסיכולוג קולקטיבית בשימוש בלשון רבים (אנחנו). בין שאר השירים מספרת רעיה מוסקל "סיפור חיים" של שתי עלמות בתל-אביב המנסות "לכבוש את החיים", אך נתקלות בפחד, וזוהי רק "רוח אלוהים" שמצליחה להציל. הטקסטים הם לעיתים מליצות מנופחות כמו – "כל האהבה והיופי שרים לך שיר חדש". המוסיקה ל”מר ונמהר", טקסט קשה של יהודה עמיחי על חוסר תוחלת ביחסים בינו ובינה, נעה ליד השיר כמו שני קווים מקבילים שאינם נפגשים.
האלבום האקוסטי חסר מלודיות והרמוניות ייחודיות כמו השיר המסיים "בעיניך הטובות" – געגועים למי שתמשיך להיות איתו מאז היה ילד. השירה, הרכה-תמה-כנה היא חלק מיופיו של השיר, עדות לכך שאינך חייב להיות "זמר" כדי לבטא תחושת אמת.
שירים: לכבוד המקום, זה הזמן, ידיד נפש, אמרי נא, דיאלוג, לראות את הפנים, סיפורי חיים, כל האהבה והיופי, מר ונמהר, המנצח על הגיתית, בעינייך הטובות
עלמא הם: אברהם מוסקל – שירה, גיטרה אקוסטית, סאז, רעיה מוסקל – שירה, פסנתר, הרמוניום, מלודיקה, אליאב אובל נאמן – שירה גיטרה קלאסית, גיטרה חשמלית
עיבודים: פטריק סבג ולהקת עלמא
הפקה מוסייקלית: פטריק סבג
