לאן היא רוצה לפרוץ? איה תמם יודעת יותר ממני, לאן היא רוצה לפרוץ. הבעיה שהשיר הרזה הזה אינו מבהיר כוונות. כולו תשוקה לפריצה סתמית.
"אנשים עובדים בשביל לחיות", שרה תמם. ומה היא? חיה בשביל להיות, לחלום, לצעוק? אה, להפסיק לחשוב בהיגיון. ואללה. איזו תובנה. השיר הזה הרי לא היה יוצא אילו הפסיקה לחשוב בהגיון.
אז ככה: הטקסט לא עבר את בית ספרנו. איה תמם תקבל מועד ב' לשיר הבא. מבחינת המוסיקה – סידרו לה נסיעה ברכבת מהירה. אין עצירות בתחנות. מנגינה וביצוע – להיט, אנרגיות – מים רותחים. אז אולי היא צודקת. צריכים להפסיק חשוב בהיגיון. די בלפרוץ, להיכנס בכוח. אולי היגיון לא היה מוביל לתוצאה ה זו.
רכבות נוסעות / שגרת היום יום/ אנשים עובדים בשביל לחיות/ מסתכלת לאחור
אני עצרתי במקום
הלב בפנים רוטט/ הגוף זועק/ הגיע זמן לצאת
אני רוצה עכשיו לפרוץ/ מתי יגיע זמן נכון/ לקום, לרוץ, לחלום, לצעוק
להפסיק לחשוב בהגיון
סימנים בכף היד/ לא משנים את המקום/ אני משנה את הבאות
אני חושפת רגשות
הלב בפנים רוטט/ בבטן זה בועט/ הגיע זמן לצאת
אני רוצה עכשיו לפרוץ/ מתי יגיע זמן נכון/ לקום, לרוץ, לחלום, לצעוק/ להפסיק לחשוב בהגיון
**** בידיעה לעיתונות שנשלחה עם השיר מציינת איה תמם, כי השיר נכתב בתקופת ההריון שלה, כשהרגישה כי ה"הכל תקוע" ויש בה רצון לפרוץ. זהו כמובן מידע חוץ טקסטואלי, פרט לשורה – "בבטן זה בועט". המאזין מקבל מהמידע הזה רושם, כאילו הריון מחבל בהוויית הקיום, בחלום. האם לכך התכוונה תמם?
