אין כמו רוקנ'רול פשוט להדליק נורת אור בקצה המנהרה. בכל הכאוס ה"אני מאמין" של מאור כהן מתכתב היטב עם המקצב הסוער, הגיטרות החשמליות והמפוחית. החיים בעולם הזה מטרד, העבר נראה אלטרנטיבה טובה יותר מההווה, שבו נשארת "עם כלום ביד". בכל זאת צריכים להאמין שזוגיותם לא תיפגע. לפחות זה.
כהן הוא שחקן של מוסיקה, זמר ביצועיסט כלבו שיודע לשיר ג'אז וגם רוקנ'רול. תן לו שיר ריתם נ' בלוז והוא יזרום.
ה- Vegan Friendly עם גבע אלון (גיטרה) עמיר ג'נגו רוסיאנו (גיטרה בס), אסף רייס (תופים) ועידן אלון (מפוחית) דוחפים את השיר הזה במינונים הנכונים, בעיצוב סאונד מלוטש. הם נשמעים האי-סטריט בנד המקומיים. מאור כהן יסלח לי אם אינני נסחף עם ההשווואה ומגיע עד ספרינגסטין בהקשר שלו. המחמאה: במגבלות השפה העברית, הרוקנרול שלו נשמע אחלה.
בעיה: זה נשמע מעט אנכרוניסטי. מאור כבר אינו יכול לייצג את דמות הרוקסטאר המיתית. היא פשוט אינה קיימת בתודעה בישראל שבה הרוק הובס ע"י הז'אנר המזרחי הים תיכוני. רוקנ'רול הוא סוג של פריבילגיה. השיר הזה נמצא על רכבת האתמול שכבר מזמן עזבה את התחנה. מאור הוא לא ספרינגסטין שמוציא אלבום המשך קוהרנטי לסגנון שלו. מבחינתו – הוכחה נוספת לכשרון הורסטילי שלו, לא שינוי דרך מהותי.
מולקולות עובדות במרץ/ בראש שלי קולות/ נערות שרות בחדר/ שירים של להקות
שוב הבירה מתרוקנת/ והנה מתחילים/ העולם רוצה אחורה / אני לכוכבים
מאמין שעוד לא נגמר/ מאמין אין לי שום עבר / מאמין שאני ואת / לעולם לא נשתנה
הסיגריה אלקטרונית/ וגם הדאגות/ ואני עם כלום ביד/ להיות או לא להיות
הצפצוף שגר באוזן/ חבר לעולמים/ כל פיסה קטנה של שקט/ קונצרט של דימדומים
מאמין שעוד לא נגמר/ מאמין אין לי שום עבר/ מאמין שאני ואת / לעולם לא נשתנה